הניקוי השלם - סדנאות ניקוי רעלים

3 שבועות של סדנה מושלמת בשיתוף "ברא צמחים"

קראו עוד...

מחלות מפרקים עפ"י האיורוודה

מחלות מפרקים עפי האיורוודה

 

מחלות מפרקים או מחלות ראומטיות תופסות חלק חשוב בפרקי האיבחון והטיפול בטקסטים המסורתיים של האיורוודה. בהבנת המחלות הראומטיות השונות, הגורמים, דרכי האבחון, פתוגנזה וכמובן טיפול אפשר להבין מחלות רבות אחרות.
האיורודה משתמשת במושגים אחרים מן מהרפואה המערבית להסבר על המחלות ודרכי הטיפול. האיורוודה מושתת על תיאורית חמשת האלמנטים (מרחב, אוויר, אש, מים ואדמה) אשר מרכיבים שלוש ביו אנרגיות או דושות בסנסקריט (ואטה = מרחב ואוויר, פיטה = אש ומים, קאפה = מים ואדמה). כל אדם מורכב או פוטנציאל של שלושת ביו אנרגיות אלו ביחסים שונים, על כן המחלות יפגעו בכל אדם ואדם בצורה שונה והטיפול יהיה שונה.
אף על פי כן, ניתן להבין את עקרונות המחלות הראומטיות ודרכי הטיפול הצמחי גם ללא איבחון מעמיק של האדם.
המחלות הראומטיות שונות וגם הן מאופיינות על פי האלמנטים או ביו האנרגיות ותהליך יצירת המחלה הינו שונה ממחלה למחלה.
בראומטיד ארטיריטיס או אמה ואטה בסנסקריט מעורבים כל האלמנטים, אך בעיקר ואטה ופיטה, (דמיינו רוח לחה וחמה). גורמים שונים, ואין המקום לפרט את כל הגורמים הרבים המפורטים בספרות (העיקרים: תזונה לקויה, ספיגה לקויה, הדחקה של הצרכים הטבעיים, אכילה של מזון חריף וחמוץ, לחץ ומתח נפשי ועוד) משפיעים בראש ובראשונה על מע' העיכול, זהו המקום בו האלמנטים או הדושות יוצאות מאיזון, כל אחת במקומה הטבעי (ואטה במעי הגס ופיטה במעי הדק). גורמים הנ"ל וחולשה של מע' העיכול גורמים להחלשות של אש העיכול וליצירת רעלים (בסנסקריט – אמה), הרעלים חוסמים את הזרימה הטבעית של פראנה (אנרגיית החים) בערוצים, מוצאים מאיזון את זרימת האלמנטים (במקרה שלנו האוויר, האש והמים). הדושות המופרות הללו יחד עם הרעלים נכנסים אל הרקמות ומוצאים אותם מאיזון. בעיקר את רקמת הלימפה, הדם והעצם (המפרקים שייכים לרקמת העצם). כאשר הרעלים (המתוארים כמסה צמיגית, עכורה, סמיכה...) יחד עם פיטה (אש ומים) נכנסים למפרק הם יוצרים דלקת.
הטיפול במקרה כזה יהיה קודם לכל ניקוי מרעלים! אך זהירות עם צמחים מחממים או פורמולות מחממות לבל תגבר הדלקת, על כן צמחים מרים ומקררים, אלטרטיביים, כולגוגים וכלוראטים (הכבד כחלק מניקוי רעלים ושיפור מע' העיכול), דגש על צמחים מטהרי דם שם האמה, הרעלים הופכים חמוצים ע"י חום הדם והמעורבות של אלמנט האש. חלק מהצמחים המתאימים: קלמגה – andographis paniculata, בהומיאמלקי (Phyllanthus Niruri), קוטקי (Picrorhiza kurroa), כורכום (curcuma longa), גודוצ'י (tinospera cordifolia), דהרוהרידרה (berberis vul.), מאנג'ישטה (robia cordifolia).. דגש רב ינתן לשיפור יכולת העיכול, על שפעול אש העיכול ושריפת רעלים ע"י צמחים מרים כמו דאמאנקה (artimisia vul.), מוסטה (Cyperus rotundus) או צמחים חמים (בדגש על איזון הפורמולה עם צמחים בעלי איכות קרירה) ג'ינג'ר (zingiber off.), טאג'ואהה (Zanthoxylum), חולינג'אן (Alpinia officinaru), קינמון (Cinnamomum zeylanicum), צ'יטראק (plumbago zelanica).
האיורוודה גורסת כי בתהליך מחלה זה לא נוצר אוג'ס (אנרגיית החוסן, החיסון) והאוג'ס שישנו נתקע מפאת אי זרימת הפראנה ואף נשרף בגלל האש (דלקת), על כן חיזוק למע' החיסון ע"י צמחים אימונוסטימולנטים חשוב ביותר: קלמגה (andographis paniculata), דהרוהרידרה (berberis vul.), שילאג'יט (מומיו), כורכום (curcuma longa), גודוצ'י (tinospera cordifolia),אשווגנדה (whitania som.), שום (allium sativum).
מפאת הדלקת הבחירה בצמחים אנטי דלקתיים עם דגש על מפרקים חשובה ביותר: שאלקי, לבונה (boswellia serata), גוגולו (comiphora mokhul), לובם, מור (comiphora mol mol), דיוויפאנטרה (smilex), נירגונדי (vitex nigundo), ראסנה (pluchea lanceolata), אג'מודה (apium garveules), סבאנטי (tanacetum partineum ), טאג'ואהה (Zanthoxylum), חולינג'אן, כורכום (curcuma longa), גודוצ'י (tinospera cordifolia), שילאג'יט (מומיו), שום (allium sativum).
האיורוודה מציינת כי ואטה, למנט המרחב והאוויר הינו יסוד חשוב במחלות מפרקים בגלל האיכויות הדומות של האוויר עם רקמת העצם. על כן צמחים אדפטוגנים (ראסאינה בסנסקריט), טוניק, הם צמחים אשר יתאימו לתמוך באלמנט זה. אשווגנדה (whitania som.), שילאג'יט (מומיו), גודוצ'י (tinospera cordifolia), ברהמי (Hydrocotyl asiatica), אמלקי (embelica off.).
צמחים איורוודים מפיגי כאב במקרה אקוטי של כאב חמור. קאמפור (Cinnamomum camphora), ג'אטיפאלה (myrisrica fragrans), לאבאנג, ציפורן (syzigium aromaticum), ג'אטאמנסי (nordostacchys jatamansi), הארה מאריצ' (capsicum annua).
צמחים אשר יתאימו להורדת האש, במקרה שיסוד הפיטה בעודף, סאטפטרי, ורד (Rosa centifolia), אמלקי (embelica off.), צאנדנה, סנדלווד (Santalum alba) ועוד...
אוסטיאו ארטריטיס היא אומנם מחלה ראומטית, אך שונה במהותה מראומטיד ארטריטיס. המצב פה הינו מצב של שחיקה. התגברות של ואטה (אלמנט האוויר) יחד עם אמה, רעלים במע' העיכול. היחלשות של אש העיכול והתגברות של רעלים חוסמים את תנועת אלמנט האוויר וגורמים לו "להשתולל". אותה רוח נכנסת למפרקים ושוחקת את המפרק (כשחיקה איטית של סלע). במחלה זו אין מעורבות של תהליך דלקתי בתחילת המחלה אלא רק בשלבים מאורחים יותר. מאחר ואלמנט האש (פיטה) אינו מעורב פה ואין דלקת, אין צורך להשתמש בכל הצמחים אשר הוזכרו קודם.
בנוסף לכל פעולות הצמחים אשר הוזכרו, ישנם צמחים מיוחדים הנחשבים בוני מפרק ועצם באיורוודה. אלו צמחים אשר פעולתם אינם ספציפית, חלקם מביאי לחות למפרק (לא יתאים כאשר ישנם רעלים עם חום כמו ב RA), חלקם תומכים בתהליכי בניית עצם, חלקם מזרימי דם למפרק ומזינים את הסחוס. ברהמי (Hydrocotyl asiatica), שילאג'יט (מומיו), שאלקי, לבונה (boswellia serata), גוגולו (comiphora mokhul), לובם, מור (comiphora mol mol), שאנקה (קונכיה), פראבל (אלמוג), ארנדה, קיקיון בצורת שמן קיק (ricinus communis).
האיורודה מרבה להשתמש בשמנים ומשחות למריחה חיצונית. הבסיס יהיה בד"כ שמן, בין שמני הבסיס הנחשבים אנטי ראומטים: שמן חרדל (מחמם מאד), שמן שומשום, שמן קיק (הטוב ביותר למטרה זו). תוספת של תמציות צמחים בשמנים אתרים מחזקת את פעילותו הרפואית של המן למריחה. שמנים אתרים מתאימים: קאמפור, פלפל שחור, ג'ינג'ר, ער עציל, אגוז מוסקט.
מכל הצמחים הרבים הללו, חלקם מוכרים גם ברפואת הצמחים המערבית, ברצוני לציין שלושה צמחים מוכרים פחות בתחום זה של מחלות ראומטיות.
גוגולו, comiphora mokhul – הינו צמח מוכר בעיקר למחלות מטבוליות ובפרט לדיסלפידמיה. באיורוודה הצמח משמש בשורה הראשונה של הצמחים לריפוי מחלות שגרוניות. הגוגולו הינו צמח מחמם, וטעמו הינו חריף ומר. הגוגולו נחשב כצמח מניע, שורף רעלים ואלטרטיבי עם פעילות טובה מאד על הכבד (כולגוג וכלוראטי), אך עם זאת ישוע כבונה מפרקים ומועיל לרקמת העצם. נחשב כאנטי דלקתי, אנטי ספזמוטי ואנלג'סי, מחזק את מע' החיסון. אם לבחון את רשימת הפעולות, נראה כי רובם מתאימים לריפוי ומענה למחלות מפרקים!
 

 

שילג'יט, מומיו, Asphaltum.

השילג'יט הוא חומר מוצק, היגרוסקופי, צבעו חום עד שחור. נוצר משיירים של צמחים ובעלי חיים קטנים, שעברו במשך השנים ריקבון חלקי בלבד, בגלל הקור השורר בהרים. הוא מכיל 90% של מרכיבים הנמסים במים. הוא נמס בקושי באלכוהול ובממיסים אורגניים אחרים. טעמו מריר, מתוק וחריף, איכותו חמימה. מוצאו באזורים ההרריים באסיה שגובהם מעל 2,800 מ', כמו הרי הקווקז, פמיר, ההימלאיה וההרים הגבוהים בסין. מוצאים אותו על גבי תקרות של מערות או בסדקים שבסלע. תהליך היווצרותו נמשך 500-1,000 שנה. השילג'יט מכיל חומצות אמיניות, חומצות אורגניות, נגזרות של סטרואידים, פוספטים, רזינים, גומי; ויטמינים: B1, B6, B12; מינרלים: בריכוז של 15%-25%, בעיקר תחמוצות ומלחים של מתכות, סיליקטים ותרכובות גופרית וזרחן. מתכות רבות מצויות באפר.
שילג'יט נחשב כאדפטוגן, אלטרטיבי, כולגוג וכלוראטי, אנטי דלקתי, אנטי אוקסידנט, היפולפדמי, היפוכלוסטרמי, היפו גליקמי, ובעיק אנטי ראומטי ובונה רקמות גוף. שימושיו רבים מסכרת וכולסטרול ועד עצמות שבורות וכמובן מחלות ראומטיות.
 

שמן קיק מצמח הקיקיון, ארנדה בסנסקריט, ricinus communis

 

נהוג לחשוב כי צמח הקיקיון רעיל. ואכן כך הוא הדבר, פירותיו רעלים למאכל. אך השמן המופק מהזרעים והשורשים משמשים באיורוודה כצמחי מרפא מן השורה הראשונה ובכל הקשור למחלות שגרוניות.
הקיקיון מכיל פיטוסטרולים (ביט סיטוס טרול, לופול, קאמפסטרול, בראסיקהסטרול), פלבנואידים (רוטין, קוורציטין, קאמפרול) חומצה פאלמטית, חומצה אולרית ואלקלואידים (ריסינין). טעמו מתוק וחריף, נחשב מחמם.
פעלתו של שמן הקיק רחבה ביותר, השמן לקסטיבי ויעיל מאד במקרי עצירות (המתלווה לעיתים קרובות למקרים ראומטיים), אנטי דלקתי, אנטי ספזמוטי, אנלג'סי, אלטרטיבי, טוניק לרקמות. שמן הקיק הינו אחד החומרים הטובים לפייס את אלמנט האוויר בעודף .
בצורתו כשמן ישמש חיצונית לעיסוי המפרק ופנימית. פנימית 2.5-30 מ"ל. חיצונית – חממו את השמן ועסו את המפרק.
 

 

לסיום, טיפול איורוודי למפרק כואב עם או ללא דלקת. קטפו עלה גדול של צמח הקיקיון (עדיף לא מצמתים סואנים אלא ממקום נקי יותר), שפכו מעט שמן קיק על מחבת וחממו את המחבת. הניחו את עלה הקיקיון על המחבת והניחו לו לכמה שניות להיחרך בשמן. הסירו את העלה והניחו אותו על המפרק, כסו במגבת או תחבושת והניחו בקבוק חם או כרית חמה.
 

בריאות והצלחה.