צמתי למשך 5 ימים. את מה שקרה מהיום ה-3 אני עדיין לא מעכל
- Igal Kutin
- 26 במאי
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 1 ביוני
דורון קופרשטיין מתאר את החוויה שלו בצום בחוות הבריאות בקפריסין:
פרץ האנרגיה המפתיעה שמשתלט על הגוף גורם לי אפילו לפספס את כוס המיץ של הצהריים.
במקום, אני מתדלק את הגוף בשתי כוסות תה צמחים, וממשיך. יוצא לטיול של שעתיים בטבע הפראי שמקיף את החווה, סוגר בסוף היום למעלה מ-20 אלף צעדים בלי גרם של עייפות.
ביום הרביעי לצום, האנרגיות האלו רק מתגברות. תחושה טבעית של "היי" מתפשטת בכל הגוף, שרק מבקש לזוז, לעשות, לחוות. אני יוצא לחצר לטבילה באמבט הקרח. מצליח להישאר בתוך המים הקפואים למעלה משש דקות, וממשיך לסאונה.
יום חמישי לצום. המוח מסרב לקלוט שעבר כל-כך הרבה זמן מאז שנכנס לפי מזון. האנרגיות בשיא בלתי מובן. המחשבות צלולות מתמיד. הידיעה שבסוף היום מחכה לי ארוחת ערב של מזון אמיתי אפילו לא מצליחה לרגש. אני יודע שהייתי יכול להמשיך.
Comentários