הכן גופך לחורף על פי האיורודה
האיור וודה, הרפואה ההודית המסורתית מקדישה פרק נרחב על עקרונות שמירת הבריאות על פני עונות השנה והסתגלות מאוזנת בכל שינוי של מזג אוויר. אומנם כיום בעידן המודרני אנו תלויים פחות ופחות במזג אוויר ומוגנים לכאורה בפני השינויים אשר הטבע מזמן, עטופים בנוחיות, אך עדיין, מבחינה אנרגתית אנו לא חסינים מפני השינויים המעודנים ומושפעים מהאיכויות השונות בכל עונה ומחילופי העונות, ויותר מכך, ככל שאנו מתרחקים מהטבע ומהקצב שלו, מסוגרים מאחורי המזגן והחימום, גופנו נחלש והופך פגיע יותר (אך זהו נושא למאמר אחר...). על פי האיור וודה החורף מביא עימו אתגר מענין בכל האמור לשמירה על בריאותנו. החורף מציג בפנינו ניגודים... מחד, החורף הוא העונה אשר יסודות האדמה והמים שולטים, על כן איכויות החורף, איטיות, כבדות, קור ולחות הן אלו אשר יבואו לידי ביטוי. יסוד האוויר גם הוא נוטה להתגבר בחורף ובעיקר בתחילתו, ומביא בעיקר את איכויות היובש הקור והכיווץ ליד ביטוי. גורם שלישי וחשוב הוא האגני, הביטוי לאש העיכול, אש המטבוליזם - האש הפנימית היא הכוח המניע מאחורי כל פעולות הגוף, האגני היא האחראית על עיכול ומטבוליזם, על טרנספורמציה ויצירת אנרגיה, האגני היא העומדת מאחורי איזון היסודות , האש הפנימית הינה מקור של חיים, תשוקה ואהבה, היא אשר ממריצה אותנו מבפנים. באיורוודה מוסבר כי האגני היא "הקיסר", משמע, יוזם ומניע את פעילות הגוף ושומר על איזון הגוף, כאשר הקיסר חלש,מתחילים יסודות הגוף לצאת מאיזון, אין להם מנחה ושומר. איזון הגוף מתחיל בראש ובראשונה באיזון האגני – האש הפנימית. אותו קיסר, אינו עומד בפני עצמו אלא תלוי בנתינו – היסודות המרכיבים את הגוף (מרחב, אוויר, אש, מים ואדמה), אלו מזינים ותומכים (או במקרים אחרים מוציאים מאיזון) את האגני. האגני כקיסר, מגלם את הפוטנציאל החשמלי אשר בגוף – נפש, תלוי בתפקוד נאות של אדמתו – משכנו, המנוע – הגוף והאיברים ובעיקר מערכת העיכול, על כן מושפעת האגני מהסביבה החיצונית, מזון (גשמי ורוחני), שתייה ופעילות ולעיננו – עונות השנה. באופן יפה ומעניין, גוף – נפש מאוזן יגביר באופן טבעי את יכולת האגני שלו בימות החורף בכדי לאזן את התגברות האיכויות הנ"ל ועל כן תשמר הרמוניה, אך אגני זו אשר מוגברת בחורף הינה ללא בסיס מוצק ואינה מושרשת היטב ועל כן נוטה בקלות לצאת מאיזון. אגני נמוך יחד עם האיכויות הבאות עלינו בחורף יגרמו לכל אותם מחלות "חורפיות", צבירת רעלים, גודש, ליחה, הצטננות, תיאבון קלוקל, כאבי פרקים, סינוסים, ברונכיט וכו'. על כן עיננו הראשון, בכדי לשמר על איזון ובריאות לאורך החורף, הוא שמירה על אגני מאוזן ואיזון יסודות המים והאדמה מבלי להוסיף על יסוד האוויר יתר על המידה (משמע = חימום נאות אך לא יתר על מידה על מנת לא לייבש מדי). איזון אגני מתחיל קודם לכל במקום מושבו העיקרי, מערכת העיכול, אגני דורש עזרה בצורה של צמחים מניעים ומחממים בעלי טעם חריף, חמוץ ומלוח ואף מעט מן הטעם המר. צמחים סטימולנטים, סטומשיק, קרמינטיביים אשר ברובם מכילים שמנים ארומטיים, פיקנטי ונדיף, מניעים את הדם ואת העיכול, באיורוודה פעולות אלו נקראות "דיפאנה" = מדליקי האש / האור הפנימי ו"פאצ'אנה" = מעכלי / שורפי רעלים. תבלינים וצמחי מרפא אשר יכולים לעזור בשיפור האגני: ג'ינג'ר טרי ויבש - שונטי,zingiber off. (הגי'נג'ר הטרי עדיף פעמים רבות מהטרי מכוון שאינו מייבש אלא מביא רכות ולחות מסוימת יחד עם החימום) , קינמון- טווק cinamonum zeylanica, ציפורן- לאבאנג syzygium aromticum, פיפאלי, פלפל ארוך- piper longum ( הסבר מפורט במהשך), פלפל שחור מאריצ'ה piper nigrum , רוזמרין rosmarinus off., קורנית thymus vul. , אזוב hyssop off , זוטא לבנה micromaria froticusa, עלי דפנה- טג' פטרה laurus nobilis, הל- אלה ellataria cardemomum, חולינג'אן alpinnia galangal , זרעי חרדל brrasica nigra , זנטוקסילום- טג'ו וואה zannthoxylum americanum , אנג'ליקה ארופאית angelica archangelica, שום- ראסונה allium sativum , מנדרינה citrus reticulate , קאלמוס-ואצ'ה acarus calamus, כורכום- הרידרה (curcuma longa) שיבא artimisia vul., סמבוק sambucus nigra, צמחים נוספים איורוודים אשר פחות מוכרים במערב כמו ביביהטאקי (terminallab elerica). באופן שאינו מפתיע צמחים רוב הצמחים הללו נחשבים כאקספקטורנטים, מייבשי ליחה, אנטי ספטיים ואנטי בקטראלים ובאופן עקיף מחזקי מע' חיסון. היעילות ברוב הצמחים הללו היא הפשטות בשימושם, צמחים אלו בשילוב בבישול או כתה יעלו את יכולת העיכול, ישפרו את התיאבון, ישרפו רעלים (אשר נוטים להתגבר ולהצטבר בחורף) ויעזרו לפינוי ליחה וגודש ממערכת הנשימה. אחת המרקחות האיורוודית המסורתיות הפופולאריות יותר היא "טריקטו", שלושת המחממים: פלפל שחור, פלפל ארוך (פיפאלי) וג'ינג'ר יבש, במידות שוות, אשר הסינרגיה שלהם יחדיו עולה אלף מונים על איכות כל אחד בנפרד ועושה עבודה נפלאה לאיזון האגני וקאפה ובשמירה על הבריאות בחורף! המזון המתאים לחורף, מנחה אותנו האיור וודה יהיה מבושל וחם ופחות מזון בעל איכות קרה ומייבשת (סלטים, גבינות...). יש להדגיש את המזונות בעלי איכות מחממת כמו חיטה, כוסמת, שעורה, עדשים, חציל, צנון, שום, בצל, עגבנייה, שומשום, חומץ, עוף והודו. האיור וודה מדגישה את הסכנה בשתייה קרה ובמזון קר (גלידות, גבינות, שתייה קרה וממותקת, סלטים) אשר עלולים לכבות את האגני, כמו מים קרים אשר שופכים על אש המדורה ולהגביר את המים והאדמה. עינינו השני לשמירת הבריאות בחורף הוא המנוגד לראשון (כבר הזכרנו את האתגר...) והוא הזנה. החורף, מנחה אותנו האיור וודה, הוא תקופה של התכנסות פנימה והזנה. קבלה והסכמה לכוחות הפועלים עלינו מבפנים ומבחוץ והבנת פועלם היא הכרח למען בריאות ואיזון. האיטיות והכבדות, השגרה, צבירת הכוחות וההעמקה, בניית יסודות והשתרשות, אלו הן איכויות החורף והן הכרחיות! הן מאפשרות לנו הזנה ובנייה הכרחיים להמשך. צמחים אדפטוגנים ומחזקי אדרנל (זהירות משוחקי האדרנל...), מזינים, דמולצנטים ואקספקטורנטים מרככים, מחזקי מערכת חיסון (בניגוד לאימונוסטימולנטים, ממריצי חיסוניות המתאימים במצבים אקוטיים, מחזקי חיסון מתאימים כהכנה ובמצבים כרוניים), הן הפעילויות המתאימות. צמחים מתאימים כמו הליקוריש- יאשטי מאדהו, glycyrrhiza glabra, ויטניה משכרת- אשווגנדה whitania somnifera, אסטרגלוס ,astragalus membranaceusטוסילגו tusilago farfara, דרוסרה drosera rotundifulia, טיון השמש- פושקר מולה inula helenium, צמחים נוספים איורוודים אשר פחות מוכרים במערב כמו ואסה adhatoda vasika ובל נשכח את מזוננו, מזון אשר בונה ומחזק, מעלה חוסן וחיסוניות, מזונות מזינים ומתוקים בעלי יכולת להזין את האש (האגני, אש העיכול, כמו האש, זקוקה למזון (עץ למדורה) בצורה מדודה ומדויקת לבל תכבה בחוסר ) בטטה, דלעת, אורז, שקדים, תמרים, צימוקים שחורים, ביצים... האתגר הוא, השילוב הנכון! הצמחים והמזון המזינים והמחזקים הינם "כבדים" באיכותם, חלקם אף מקררים, איכויות אשר באופן טבעי נמצאים בעודף, ואילו הצמחים המחממים והממריצים עלולים לשחוק ולייבש את גופנו ולא לאפשר את ההתחזקות הנדרשת בחורף. על כן השילוב הנבון בין 2 קבוצות אלו הוא המפתח לשמירה על בריאות בחורף. חשוב לציין כי האיור וודה דוגלת ברפואה פרטנית, משמע לכל אדם יתאים טיפול אחר למען איזונו מאחר וכל אדם הוא מיוחד והיסודות והאיכויות השולטים באדם שונים בין אחד למשנהו. על כן המלצות אלו הן בגדר המלצות כלליות, ללא אבחון והתייחסות אל הפרט ומורכבותו.
ישנן הנחיות רבות לשמירת הבריאות בחורף ולאיזון האגני באיורוודה ושתיים מהן אותם אני מוצא מעשיות ופשוטת למימוש: הימנעות משינה במהלך היום בזמן החורף, שנת יום "מכבה" את האגני באמצע שיא הפעילות ומפריעה לעיכול ומטבוליזם, מגבירה את איכויות הכבדות והאיטיות ומעודדת צבירת רעלים. עידוד עיסוי עצמי, אותו האיור וודה מהללת כאחד הדרכים היעילות לשמירה על חום וחוסן גופנו, בעזרת שמן שומשום חם (ראו מסגרת).
ולסיום מעט מידע על אחד מצמחי המרפא המהוללים באיורוודה ואחד המושלמים לחורף, כזה אשר המשלב את שתי המטרות לחורף בריא, חימום והמרצה + הזנה
תה לשיפור האגני בחורף: 1/2 כפית אבקת ג'ינג'ר 1/2 כפית אבקת קינמון קורט ציפורן 1/4 כפית אבקת ליקוריש לבשל את כל המרכיבים בכוס מים במשך 5 דקות עם מכסה, לסנן ולשתות. אפשר להוסיף דבש או סוכר חום על פי הטעם.
פורמולת צמחים כהכנה לחורף: Astragalus memb. – 25% Whitania som. 20% Thymus vul. – 15% glycyrrhiza glabra – 15% ellataria cardemomum - 15% zingiber off - 10% *הפורמולה מיועדת לחיזוק כללי ללא התוויה מיוחדת. **במקרים של חולשה של מע' הנשימה וליחה אפשר להחליף את הויטניה ב sambucus nigra
עיסוי עצמי מעט שמן שומשום חם מכבישה קרה קערית זכוכית קטנה. הניחו את השמן בקערית וחממו אותה בעזרת נר או בעזרת קערית נוספת עם מים רותחים. שבו במקום נוח ומחומם היטב. התפשטו ומרחו את השמן על כל הגוף, מכף רגל ועד ראש, בתנועות ארוכות ונעימות, לכיוון כפות הידיים וכפות הרגליים. יש צורך להשתמש בכמות שמן גדולה בכדי שייספג בגוף. המשיכו לשבת כ 15 דק' ואפשרו לשמן להיספג בגוף. בסיום, התקלחו במים חמים והורידו את השמן מגופכם. אפשר להוסיף כמה טיפות של שמנים אתרים מתאימים לחורף (3-4 טיפות על כף של שמן), שמן ג'ינג'ר, רוזמרין, אורן, פלפל שחור, קורנית, ארז.
פיפאלי, piper longum הפיפאלי, פלפל ארוך, בן משפחת הפילפליים (כמו "אחיו" הפלפל שחור) הינו צמח מטפס והשימוש הרפואי הינו בפירות המאורכים בצורתם המיובשת (השורש גם כן משמש להרבליזם האיורוודי). טעמו הראשוני הוא חריף אך בהמשך הופך למתוק, איכותו היא קלה אך שומנית ומזינה, חדה ונספגת בקלות בגוף, הפיפאלי הינו מחמם בצורה מתונה.
החומרים הפעילם שבו הם שמנים נדיפים, אלקלואידים, ליגנאנים, אסטרים ופיפארין. הפיפאלי הינו בראש ובראשונה אקספקטורנט מעולה אשר אינו מייבש אלא מרכך את הליחה (מתאים לשיעול יבש ולח), סטימולנט וממריץ את מע' העיכול, קרמינטיבי וסטומשיק וידוע כמעורר תיאבון, ברונכודילטור, אנטיטוסיב ואנטי ספזמוטי, אנטי בקטראלי, וורמיפוג, פבריפוג ואף נחשב כאלטרטיבי והפטופרוטקטיב. הפיפאלי נחשב כצמח הראשון במעלה לשמירה וחיזוק מע' הנשימה, לשיעול והתקררות, שפעת וליחה, אסטמה ושיעול, דלקות גרון וברונכיט. הפיפאלי הינו ממריץ מחזור דם ומעורר ושימוש בו מומלץ לשיפור העיכול והספיגה, הפגת גזים ונפיחות, בין שימושיו המגוונים, פרזיטים במע' העיכול, ראומטיזם, גאוט, אפילפסיה, שיתוקים, סכיאטיקה, כאבי גב תחתון ואנמיה. הפיפאלי אכן משלב בתוכו את הפיתרון האידיאלי לחורף וההמלצה האיורוודית היא לצרוך אותו במינון נמוך כהכנה לחורף (יחד עם דבש ומים חמים), המינון המקובל לאבקה 1-5 גרם ביום. אפשר להשיגו אצל מרפאים איורוודים, בחנויות הודיות ואתיופיות.
חורף חם ונעים ובריא!
Comments