• Igal Kutin

אנדרופאוזה - גיל המעבר של גברים וחוסר בהורמון הגברי טסטוסטרון



סיפור חיים מוכר: גבר יוצא לפנסיה בגיל 55-65 ומתחיל לחוות מחסור במוטיבציה, בחשק ובעניין בפעילויות החיים. הוא מתנהג בעצבנות ומתכנס בתוך עצמו; ייתכן שהוא אפילו יהפוך לדיכאוני ויתנהג בצורה בלתי יציבה.

משבר אמצע החיים? דיכאון? או שזו יכולה להיות ירידה משמעותית ברמת ההורמון הגברי טסטוסטרון?


שורש המילה אנדרופאוזה היא הפסקה (פאוזה) של אנדרוגנים (אנדרו). אנדרופאוזה מאופיינת ברמה ירודה של טסטוסטרון הקשור לתהליך ההזדקנות הטבעי. למרות הירידה הטבעית ברמת ההורמון, ישנם מצבים בהם הירידה מהירה מדי או לא מאוזנת ואז תופעות הנגרמות מחוסר איזון בהורמון הגברי, יכולות להיות הרסניות ובעלות השפעה משמעותית על האופן בו גברים נראים, מרגישים ועל הביצועים שלהם. התהליך של ירידה ברמות טסטוסטרון יכול להתחיל כבר בגיל 40 או 45 ולהיות תהליך אטי. ישנם גברים שירגישו את התחושות הללו, של עייפות וחוסר חשק, של ירידה בחיוניות מבלי לקשר כלל לעניין הורמונלי.


מחסור באנדרוגן – הורמון גברי

החל מגיל 30 הטסטוסטרון מתחיל לרדת בכ-10% כל עשור. יחד עם זאת, יש עלייה בגלובולין, הורמון קושר מין (SHBG) אשר קושר טסטוסטרון חופשי או זמין ביולוגית, מה שהופך אותו לבלתי שמיש בגוף. אנדרופאוזה קשורה לרמות נמוכות של טסטוסטרון זמין ביולוגית. כל גבר חווה ירידה של טסטוסטרון זמין ביולוגית, אך אם רמתו יורדת בשיפוע גדול מדי, גברים אלה יכולים לחוות תסמינים של אנדרופאוזה. תסמינים אלה לא רק משפיעים על איכות חייהם, אלא עלולים לחשוף אותם לסיכונים אחרים המגיעים כתוצאה מטסטוסטרון נמוך לטווח ארוך. ההערכה היא שכ-30% מהגברים בשנות ה-50 לחייהם יהיו בעלי רמות טסטוסטרון נמוכות מספיק, בכדי לגרום לתסמינים או לסכן אותם.


הגורמים למחסור באנדרוגן – ההורמון הגברי טסטוסטרון, יכולים לכלול כימותרפיה, נזק שהתרחש במהלך ניתוח או קשור בבלוטת יותרת המוח, בהיפותלמוס או באשכים, טראומת ראש, זיהומים כגון דלקת קרום המוח, עגבת או חזרת, טיפול בהקרנות לראש או לצוואר, טראומה באשכים, או גידולים בבלוטת יותרת המוח, בהיפותלמוס או באשכים.

גורמים נוספים שיש לקחת בחשבון הן קסנואסטרוגנים – חומרים דמוי אסטרוגן המעלים את רמות האסטרוגן אצל גברים ומורידים רמות טסטוסטרון, אורח חיים ותזונה לקויה, שימוש בסמים שלא לטיפול רפואי, היסטוריה של שימוש בסטרואידים, צריכת אלכוהול, חוסרים תזונתיים ומתכות כבדות. הנקודה העיקרית היא שכל מה שיכול להשפיע על האדרנל שלנו ועל בלוטת התריס, ישפיע על רמות האנדרוגן במחזור הדם. חשיפת כל משבש אנדוקריני – הורמונלי אפשרי, יכולה לשפר באופן דרמטי את היכולת להחזיר את המטופל למצב בריא יותר.


בגלל גורמים מזיקים רבים הקיימים בסביבתנו, אורח חיים יומיומי ירוד, מתח, לחץ ותזונה לקויה, ניתן לראות שגברים צעירים רבים יותר, כבר החל מסוף שנות ה-30 לחייהם מראים סימנים המעידים על מחסור באנדרוגן. הירידה מתחילה כבר בגילים 30-40, ובכל שנה רמת הטסטוסטרון יורדת ב-1% ויותר, כך שלקראת גיל 50-60 חלק מהגברים יסבלו מתופעות של היפוגונדיזם (Hypogonadism) כתוצאה מטסטוסטרון נמוך. ישנם מקרים שירידה זו מהירה יותר – מצב זה נקרא "תסמונת חוסר טסטוסטרון".


25-30 מיליון גברים בצפון אמריקה בין גילאי 35 ל-70, חווים תופעה שדומה לגיל המעבר של נשים בשם אנדרופאוזה. כ-10% מבני ה-50–60 לוקים בתסמונת, ומעל גיל 60 מדובר ב-20% מהגברים. בסיכון יתר נמצאים גברים שכבר סובלים מהשמנה בטנית מוגברת, סוכרת, רמת שומנים וכולסטרול גבוהה ויתר לחץ דם. הירידה ביצור ההורמון הגברי היא הרבה יותר הדרגתית מהירידה ביצור ההורמון הנשי. אין מאורע משמעותי כמו הפסקת קבלת הווסת בקרב נשים, שיסמן את תחילתו של האנדרופאוזה בקרב גברים. מספר גורמים פיזיולוגיים בקרב גברים לרוב מקנים את ההבנה הגדולה יותר, שהם נמצאים בשינוי חיים בסביבות גיל 50.


תהליך הדרגתי זה יכול להיות מעורפל ובגלל זה, יתכן ויפספסו את הזיהוי של הסימפטומים או שיבלבלו אותם עם סימפטומים של דיכאון. לעתים קרובות, אנדרופאוזה לא מאובחנת כראוי, מכיוון שהתסמינים יכולים להיות מעורפלים ומשתנים בין אדם לאדם. יש גברים שמתקשים להודות אפילו שקיימת אצלם בעיה, ופעמים רבות רופאים לא מחשיבים רמות נמוכות של הורמונים כגורם אפשרי. בשל כך רבים הרופאים המגיעים למסקנה שהתסמינים קשורים למצבים רפואיים אחרים (כמו דיכאון) או שהם קשורים פשוט לתהליך הזדקנות טבעי, ולעתים קרובות מעודדים את מטופליהם לקבל את העובדה שהם כבר לא צעירים.


בטיפול נטורופתיה וברפואה המשלימה, אנו לוקחים בחשבון את האדם כולו כמכלול ועובדים על החזרת האיזון. כתוצאה מכך, רבים מהטיפולים הבסיסיים שלנו פועלים לתמיכה ולבנייה של המערכת האנדוקרינית, מכיוון שהיא אוגרת את מרבית הלחץ העומד בפנינו במהלך חיינו. כאשר בלוטת התריס ובלוטת יותרת הכליה מתחילות להיחלש, המערכת ההורמונלית הכוללת מושפעת מכך. מקובל מאוד לראות גברים ונשים עם רמות נמוכות יותר של הורמונים כאשר יש תת פעילות של בלוטת התריס, אדרנל חלש ועיכול לקוי.

חלק מתהליך ההזדקנות הוא הירידה ההדרגתית בתפקוד המערכת האנדוקרינית שלנו. ברור כי ירידה זו היא תופעה טבעית, אך כאשר היא מתרחשת במהירות רבה מדי ובחוסר איזון, עלולות להיווצר בעיות בריאותיות. גילוי הסיבה הבסיסית לירידה זו הוא חלק עיקרי במשימה שלי כנטורופת, ולכן הגישה שלנו לטיפול באדם כולו לוקחת בחשבון את שלמערכת אנדוקרינית מוחלשת יש מספר סיבות.

יתרה מכך, מחקרים מראים כי ירידה בטסטוסטרון יכולה למעשה לסכן אותנו בבעיות בריאותיות אחרות, כגון מחלות לב, תסמונת מטבולית, HDL נמוך, רמה גבוהה של טריגליצרידים (שומנים בדם), עודף סוכר, יתר לחץ דם, אוסטאופורוזיס ואפילו מוות. מכיוון שכל זה קורה בתקופה שגברים רבים מתחילים להטיל ספק בערך העצמי שלהם, בהישגיהם וכיוונם בחיים, לא תמיד קל לראות שהשינויים המתרחשים נובעים מהרבה יותר מאשר רק גורמים פסיכולוגיים.


הנה כמה סימפטומים של אנדרופאוזה או חוסר בטסטוסטרון:

חשוב להבין שקיימת שונות רבה ברמות הטסטוסטרון ורמות הורמונים אחרים כך שלא כל הגברים יחוו את אותם השינויים ובאותה המידה. אך כן יש תגובות אופייניות לרמות נמוכת של טסטוסטרון זמין ביולוגית.

  • מחסור באנרגיה, אנרגיה ירודה, עייפות ללא סיבה ותשישות

  • אוסטאופורוזיס או ירידה במסת העצם וכאבי גב

  • ירידה בכוח פיזי ובסיבולת

  • ירידה בקואורדינציה וזריזות גופנית

  • ירידה במסת השריר וכח השריר

  • אובדן ליבידו (ירידה בחשק המיני)

  • ביצועים מיניים ירודים

  • חוסר תפקוד של זיקפה תקינה; קושי להגיע לזיקפה או לשמור עליה לאורך זמן

  • ירידה בשאיפות, בחיוניות, בחשק כללי

  • ירידה בביצועים בעבודה

  • עליה במשקל (במיוחד שומן וירסאלי, בטני)

  • עליה של שומן באזור העליון ואמצעי של הגוף

  • עליה ברמות הטריגליצרידים (שומנים בדם)

  • עליה ברמות הסוכר בדם, עליה בעמידות לאינסולין

  • תנודות במצבי הרוח, תחושת דיכאון (או סימפטומים המראים על דיכאון כמו קושי בהשגת הנאה מפעילויות, תחושת עצבנות, עצבות, חוסר במוטיבציה וחשקים)

  • שינויים פסיכולוגיים והתנהגותיים

  • עצבנות, חרדה ואובדן כח הסיבולת לעמוד במצבי לחץ

  • כאבים מוגברים

  • הזעות וגלי חום

  • ירידה קוגניטיבית (זיכרון, ריכוז)

  • חוסר מנוחה, נדודי שינה

  • אובדן בטחון עצמי ותחושת רווחה כללית

  • שינויים בעור (עור רפוי \ קמטים)

  • סיכון מוגבר יותר למחלות קרדיו-וסקולריות (לב וכלי דם)

  • רמות נמוכות של HDL


גורמים אשר משפיעים על הירידה של רמות הטסטוסטרון:

כחלק מתהליך ההזדקנות הטבעי, הגוף מייצר רמות נמוכות יותר של טסטוסטרון אחרי אמצע גילאי שנות ה-20. שלא כמו זמן גיל המעבר הנשי, שניתן לזהות את הגעתו באופן קל יחסית, ה"טרנספורמציה" הגברית יכול להתרחש באופן הדרגתי במשך עשרות שנים (מתחילת אמצע גילאי שנות ה-30). הירידה ביצור רמות הטסטוסטרון מושפעת בגורמים רבים כולל גנטיקה, תזונה, גישה, אורח החיים, לחץ, אלכוהול, בריאות כללית, טראומה, השמנת יתר, תרופות, זיהומים ועומס רעלים. חומרת התפרצות הופעת סימפטומים של אנדרופאוזה הגורמת לסובלים ממנה לחפש עזרה רפואית, משתנה עם הגיל ועם המורכבות של הגורמים המשפיעים. עקב כך, טבע הסימפטומים וגיל התפרצותם משתנה מאוד בין אדם לאדם.


היפוגונדיזם – חוסר בהורמון גברי (Hypogonadism), יכול להיות ראשוני או משני. היפוגונדיזם ראשוני זה כאשר תאי ליידיג (באשכים) נכשלים בהפרשת כמות מספקת של טסטוסטרון. היפוגונדיזם משני מתרחש כאשר יש הפרעה בפידבק או תגובה של יותרת המוח בהיפותלמוס עבור גירוי תאי ליידיג ע"י הורמון יותרת המוח LH (הורמון ההצהבה). גורמים נורמטיביים בעקבות הזדקנות ו\או השפעות סביבתיות יכולים לשחק תפקיד בהתפתחות ההיפוגונדיזם.


לטסטוסטרון יש יתרונות פיזיולוגיים רבים כמו הגברת הליבידו, הגברת מסת הגוף הרזה, שמירה על עצמות חזקות, הפחתת סיכון למחלות לב, הפחתת כולסטרול LDL והפחתת העמידות לאינסולין. כאשר גברים מתבגרים ומזדקנים, האיזון הרגיש בין רמות טסטוסטרון לאסטרוגן עלול לנטות לטובת יצור האסטרוגן. רמה גבוהה יחסית של אסטרוגן אצל גברים עלול להפחית את כמות ה-LH וכתוצאה מכך להפחית את ייצור הטסטוסטרון.


היו זמנים בהם חשבו שטסטוסטרון יעיל רק עבור גברים צעירים בהקשר למאפיינים גבריים, ושעבור גברים מבוגרים הרמה המטבולית הגדלה של טסטוסטרון, דיהידרוטסטוסטרון (DHT), היה קשור להתקרחות גברית בהקשר להזדקנות, והפרעות בשלפוחית השתן והערמונית. האנזים האחראי על המרת טסטוסטרון ל-DHT - 5-אלפא רדוקטאז, הופך לפעיל יותר עם השנים, מה שגורם לירידה בכמות הטסטוסטרון יחד עם עליה ברמות ה-DHT. ההתמקדות הקלינית המוקדמת הייתה אם כן, לחסום את ה-DHT דרך השימוש במחסום ובלימה של 5-אלפא רדוקטאז. הדחיפה הביוכימית הזו כרגע עוברת הערכה מחדש יחד עם תשומת לב רבה יותר להשפעות הפיזיולוגיות הקשורות לרמה גבוהה יותר של אסטרוגנים במחזור הדם.


אם רמות הטסטוסטרון נמצאות בטווח הנורמה, וגבר חווה סימנים של אנדרופאוזה, ייתכן והבעיה היא אסטרוגן. גם לגברים וגם לנשים יש יחס ספציפי בין טסטוסטרון לאסטרדיול - אסטרוגן. לגברים צעירים יש יחס ממוצע של 50:1; היחס יורד עם הגיל ומגיע עד ליחס של 8:1 כחלק מתהליך ההזדקנות הטבעי. לגבר הממוצע בשנות ה-60 לחייו, יש יותר אסטרוגן במחזור הדם מאשר האישה הממוצעת בשנות ה-60 לחייה. לרמות גבוהות יותר של אסטרוגן יש אמנם הרבה השפעות המהוות יתרונות עבור גיל המעבר הנשי, אך רמה עודפת של "אנדרופאוזה" גברית יכולה להיות קטסטרופה.


ההמרה של טסטוסטרון לאסטרדיול - אסטרוגן, מתרחשת תחת ההשפעה של אנזים ארומטאז. טסטוסטרון יכול להיות מומר לאסטרדיול אך DHT לא יכול. ישנן הוכחות שבריאות הערמונית קשורה לאיזון בין רמות האסטרדיול ו-DHT. לכן, אפילו גבר עם רמות תקינות של טסטוסטרון אך עם רמה מוגברת של אסטרוגן, יכול לחוות אנדרופאוזה עקב ההשפעות המעכבות של אסטרוגן.



מהם הגורמים הנפוצים שמעלים את רמות האסטרוגן בקרב גברים?

  • השמנת יתר: יכולה להוביל לרמות גבוהות של אסטרוגן גם בגברים וגם בנשים. רקמת אדיפס (רקמת שומן) מכילה ארומטאז ולכן מביאה לרמות גבוהות יותר של המרת טסטוסטרון לאסטרדיול. השמנת יתר מפחיתה את רמות הטסטוסטרון בכל הגילאים.

  • תרופות מרשם: תרופות רבות יכולות להוות מחסום ובלם לייצור טסטוסטרון או להגביר את ההשפעות של ארומטאז. דוגמה אחת היא פורוסמיד (Diuretic Lasix); תרופה זו יוצרת מחסור במחסני האבץ וכתוצאה מכך נוצר מחסור בייצור הטסטוסטרון.

  • מחסור באבץ: אבץ הוא מינרל חיוני ליצור טסטוסטרון. מחסור באבץ מפחית את הפרשת יותרת המוח של הורמון הלוטיניזציה (luteinizing) והורמון מגרה זקיק (follicle) אשר הכרחיים עבור גירוי תאי הליידיג (Leydig cells) לייצור הטסטוסטרון. אבץ הוא גם מעכב של ארומטאז.

  • לחץ וגורמים פסיכולוגיים: דרך ההיפותלמוס ועוד מנגנוני פידבק של המערכת האנדוקרינית, קורטיזול ועוד הורמוני לחץ יכולים להיות בעלי השפעה עמוקה על יצור הטסטוסטרון והמטבוליזם.

  • תפקוד הכבד: כבד בריא הוא דבר הכרחי עבור ניקוי רעלים ויצור ותיקון של כל מערכות הגוף; הורמונים, רקמות חיבור והאיברים עצמם. כבד אשר נמצא בעומס יתר או כבד שתפקודו נפגע, יכול להוביל בסופו של דבר לשינויים באיזון האנדוקריני.

  • צריכת אלכוהול: בנוסף ללחץ הברור שנגרם לכבד כתוצאה מצריכת אלכוהול, צריכה ממושכת של אלכוהול קשורה לרמות גבוהות יותר של אסטרוגן בגוף. אלכוהול מגביר את רמות האבץ בגוף. אלכוהוליסטים ואנשים שצריכת האלכוהול שלהם גבוהה, לעתים תכופות חווים לתסמינים קשורים כמו דדנות (gynecomastia) ואטרופיה של האשכים (testicular atrophy).

  • עמידות לאינסולין: שינויים במטבוליזם של הסוכר וגידול ברמות הסוכר בדם עלולים להוביל להשמנת יתר ותופעה של גודש, בהקשר לאיזון ההורמונלי בגוף ושינויים בתיקון הרקמות ותפקוד לקוי של איברים.

  • תזונה עשירה וצריכה עודפת בקסנואסטרוגנים: אלו חומרים דמוי אסטרוגן כמו פירוק של מוצרי פלסטיק במזון (בקבוקי שתייה) או חומרים בתעשיית ההדברה בחקלאות, אשר המבנה שלהם הוא דמוי אסטרוגן. גם במזון מן החי (בקר, ביצים, עוף, הודו) יש חומרים אשר להם מבנה דמוי אסטרוגן או אפילו הורמונים הניתנים לחיות / ההורמונים של החיות עצמן.

חומרים אלו הם בעלי מבנה זהה לאסטרוגן נקשרים לקולטנים לאסטרוגן בגוף ומפעלים אותם בעוצמה רבה מאד, יותר מההורמונים הטבעיים של האדם.


השפעות לטווח ארוך הקשורות לאנדרופאוזה

טסטוסטרון משפיע על הרבה תפקודים מטאבוליים – חילוף החומרים בגוף, כולל יצור של תאי דם אדומים במח העצם ואוסטאוגנזה – יצור עצם. לכן, רמות נמוכות של טסטוסטרון באופן ממושך יכול לגרום לאוסטאופורוזיס ואנמיה פוטנציאלית. עוד השפעות משמעותיות לטווח הרחוק כוללות חולשה עקב אובדן מסת הגוף הרזה; השמנת יתר והצטברות של שומן בטני (וירסאלי); רמות מוגברות של סיכון למחלות קרדיו-וסקולריות (מחלות לב וכלי דם); חוסר תפקוד של הזיקפה ודיכאון רגשי.

בדיקות ואבחון אנדרופאוזה

כאשר מבצעים אבחון לאנדרופאוזה, חשוב לחשוב על המטופל ועל הסימפטומים שהוא מדווח עליהם. אני בדרך כלל מבקש לראות בדיקות של רמות הורמונים בסיסיות החל מגיל 40, אך בכל פעם שגבר מתמודד עם תסמינים בגיל מוקדם יותר, טוב לבצע בדיקות ולהעריך את מצב רמות ההורמונים. פעולה זו משרתת שתי מטרות: ראשית, היא קובעת קו בסיס למיקום ההורמונים של המטופלים, כך שנוכל להשוות עם רמות עתידיות בהמשך הדרך, ובכך להיות בבקרה ולזהות ירידה משמעותית במידה ותהיה. שנית, זה מבטיח שנוכל לתפוס בזמן כל גבר עם רמות נמוכות של אנדרוגנים, שנים לפני שהוא בכלל חווה תסמינים. כך מתאפשרת עבודה בצורה טבעית לשמירה על רמות טובות, ומניעת השפעות לא רצויות שמתקבלות כתוצאה מרמות נמוכות של אנדרוגן.


יש בדיקות מעבדה רבות שניתן לבצע (בדיקות דם ורוק). לדוגמה; מטבוליזם כללי, ליפידים, CRP, הומוציסטאין, טסטוסטרון כולל וחופשי, ויטמין D ,PSA ,LH, אסטרדיול, ויטמין B12 וחומצה פולית, IGF-1, פרולקטין, רעילות בשתן ועוד... ישנן בדיקות מאד מתקדמות הבודקות את כל המערך ההורמונלי בגוף! חשוב להבין מהם הגורמים למצב. מהניסיון שלי, מה שבדרך כלל מתרחש הוא שילוב של לחץ, אורח חיים ותזונה לקויה, חוסר פעילות גופנית ומחסור בנוטריינטים – חומרי הזנה התורמים לרמות נמוכות יותר של הורמונים באופן כללי.

מה שעוד נפוץ זה נוכחות של שומן בטני ורקמות שומן המאפשרים ארומטיזציה רבה יותר, וכתוצאה מכך רמות גבוהות יותר של אסטרוגן.

רמות מוגברות של אסטרדיול-אסטרוגן אצל גברים נוטות לדכא טסטוסטרון אנדוגני. יש לנקוט בזהירות בעת נטילת תוסף DHEA אצל גברים, מכיוון ש-DHEA יכול להיות מומר בקלות לאסטרדיול. יש גברים שאצלם יש כמות גדולה יותר של המרה ביחס לאחרים בגלל פעילות ארומטאז מוגברת, לכן חשוב לעקוב אחר רמות האסטרדיול שלהם יחד עם ההורמונים הגבריים האחרים. עם מטופלים שהם ספורטאים רציניים או מקצועיים, הבחנתי בהשפעות המזיקות של אימון יתר. זה לא נדיר לראות רמות נמוכות יותר של IGF-1, DHEA וטסטוסטרון עם דפוסי קורטיזול לא תקינים אצל אנשים חטובים מאוד שמתאמנים קשה.

שיקולים טיפוליים

במידה ואובחנתם באנדרופאוזה, דעו שאנדרופאוזה מגיבה טוב מאוד לטיפול עם גישה אינטגרטיבית. שחזור רמות זמינות של טסטוסטרון חופשי הוא מרכזו של מטרת הטיפול. זה עלול לכלול מרשם של טסטוסטרון בצורות שונות ו\או אלימנציה של הגורמים המזוהים אשר מעכבים את זמינות הטסטוסטרון.


הכרחי קודם לעשות הערכת מצב עם המטופל אשר סובל מאנדרופאוזה ע"י ביצוע אנליזה שלמה של הורמונים גבריים, כולל רמות כוללות וחופשיות של טסטוסטרון, DHT ,DHEA, קורטיזול, גלובולין קושר הורמוני מין (SHBG), אסטרדיול, פרוגסטרון ובדיקת PSA עבור בלוטת הערמונית ובדיקות נוספות, לפני שיתאפשר לתכנן ולהעניק פרוטוקול טיפול רציונלי ויעיל עבור המטופל. טיפולים תרופתיים כוללים תוספים שנלקחים בתור כדורים, (טסטוסטרון אנדקנואט) או הנלקחים באופן יומיומי ע"י זריקה לשריר, או ג'ל\קרם.


הערכה נטורופתית יסודית אשר משלבת את הפרמטרים של עומס הרעלים, בריאות האיברים, תזונה ואורח חיים, פעילות גופנית (הרמת משקולות מגבירה את יצור הטסטוסטרון), הפחתת רמות לחץ, ובריאות מנטאלית ונפשית הנם הכרחיים עבור ניהול מוצלח וטיפול באנדרופאוזה גברית.



אפשרויות של טיפולים להגברת אנדרוגנים (רשימה מקוצרת) :

  • תזונה: דלת פחמימות, עשירה בשומנים טובים, חלבונים ברמה מאוזנת! תזונה אנטי דלקתית.

  • פעילות גופנית לא אירובית, הרמת משקולות.

  • הרפיה ושינה טובה, ניהול מתח

  • ג'ינסנג (Ginseng)

  • טריבולוס\קטב מצוי (Tribulus)

  • ויטניה משכרת (Withania somnifera)

  • אפידמיום (Epimedium grandiflorum)

  • דקל ננסי (Serenoa serolata)

  • DHEA

  • אבץ פיקולינאט (Zinc picolinate)

  • ארגינין (Arginine)

  • ל–קרניטין (l -Carnitine)

  • שורש סרפד (Urtica dioica agglutinin (UDA

  • מאקה (Maca Lepidium meyenii)

  • I3C (indole-3-carbinol) - אינדול-3-קרבינול

  • גלוטמין (Glutamine)

  • חומצה אסקורבית (ויטמין C) (Ascorbic acid)

  • ליקופן

  • אומגה 3

  • טסטוסטרון דרך העור עם תרכובת chrysin (מפחית ארומטאז ברקמת אדיפוס)






מקורות של מחקרים מדעיים למאמר זה :

Bhasin S: Effects of testosterone administration on fat distribution, insulin sensitivity, and atherosclerosis progression, Clin Infect Dis 37:S142–S149, 2003.

Chahal HS and Drake WM: The endocrine system and ageing, J Pathol Jan;211(2):173-80, 2007.

Conley KE et al: Mitochondrial dysfunction: impact on exercise performance and cellular aging, Exerc Sport Sci Rev 35(2):43-49, 2007.

Eugene Shippen MD & William Fryer

Forever Ageless: published by California HealthSpan Institute

Genazzani AR et al: Long-term low-dose dehydroepiandrosterone replacement therapy in aging males with partial androgen deficiency, Aging Male Jun;7(2):133-43, 2004.

Hormone Research Center and School of Biological Sciences and Technology, Chonnam National University, Republic of Korea.

Köhn FM: Testosterone and body functions, Aging Male Dec;9(4):183-8, 2006.

Kratzik CW et al: Hormone profiles, body mass index and aging male symptoms: results of the Androx Vienna Municipality study, Aging Male Sep;7(3):188-96, 2004.

Kratzik CW et al: The impact of age, body mass index and testosterone on erectile dysfunction, J Urol Jul;174(1):240-3, 2005.

Meinhardt UJ and Ho KK: Modulation of growth hormone action by sex steroids, Clin Endocrinol Oct;65(4):413-22, 2006.

Miner MM and Seftel AD: Testosterone and ageing: what have we learned since the Institute of Medicine report and what lies ahead?, Int J Clin Pract Apr;61(4):622-32, 2007.

Moncada I: Testosterone and men’s quality of life, Aging Male Dec;9(4):189-93, 2006.

Paul Yanick, Jr. PhD & Vincent Giampapa MD

Phillips GB et al: The association of hypotestosteronemia with coronary artery disease in men, Arterioscler Thromb May;14(5)701-6, 1994.

Pro Hormone Nutrition: published by Longevity Institute International

Ron Rothenberg MD & Kathleen Becker MA

Tenover JS: Effects of testosterone supplementation in the aging male, J Clin Endocrinol Metab Oct;75:1092-98, 1992.

The Testosterone Syndrome: published by M. Evans & Co. New York

Vermeulen A: Diagnosis of partial androgen deficiency in the aging male, Ann Endocrinol (Paris) Apr;64(2):109-14, 2003.

Webb CM et al: Effects of testosterone on coronary vasomotor regulation in men with coronary heart disease, Circulation 100:1690-1696, 1999.

Zmuda JM et al: Longitudinal relation between endogenous testosterone and cardiovascular disease risk factors in middle-aged men. A 13-year follow-up of former Multiple Risk Factor Intervention Trial participants, Am J Epidemiol 146(8): 609-617, 1997.





361 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול