מחלה נתפסת לעתים קרובות כאירוע לא רצוי בחיינו, מביא אי נוחות, סבל וכאב. עם זאת, מחקרים מדעיים גורסים אחרת, מחקרים ומאמרים אקדמיים, גורסים רעיון מפתיע: לחלות מדי פעם במחלת חום יכול להיות בריא בנסיבות מסוימות.
שינוי תפיסה זה אינו חדש כלל, הרפואה ההודית המסורתית (איורוודה), בכתבים רפואיים בני אלפי שנים דרשה כי לעבור מהלך מחלה מלא מדי פעם הוא תהליך יעיל ביותר לבריאותו של האדם וחיוני, במהלך מחלה הגוף מסלק פסולת ורעלים (אמה בשפת האיורוודה, סנסקריט) ומחזק את החוסן הבסיסי והעמידות שלו (אוג'ס בשפה הסנסקריט הוא מונח המסמל חוסן וחיוניות בסיסית) .
הרפואה הסינית המסורתית אף היא הדגישה את החשיבות של "Wei Qi", אנרגיה מגינה השומרת מפני פתוגנים חיצוניים. ניתן לראות במחלות מזדמנות את דרכו של הגוף לחזק את הוויי צ'י, מה שהופך אותו ליעיל יותר להדוף פלישות עתידיות.
חיזוק מערכת החיסון
אחת הסיבות הבסיסיות לעובדה שזה עשוי להיות בריא לחלות היא התפקיד התפקיד החשוב שי שיש להתמודדות עם מחלה בחיזוק מערכת החיסון שלנו. מחקרים אקדמיים הראו בעקביות שכאשר אנו נתקלים בפתוגנים (חיידקים, וירוסים) אלו וחולים, מערכת החיסון שלנו לומדת לזהות ולהילחם בהם בצורה יעילה יותר.
לדוגמה, מאמר מקיף שפורסם בכתב העת "Nature Reviews Immunology" (Janeway et al., 2001) מסביר כיצד תהליך של חיזוק מערכת החיסון כרוך בפיתוח של תאי זיכרון שיכולים להגיב בצורה יעילה יותר למפגשים עתידיים עם אותו פתוגן. ההכנה הזו לא רק עוזרת לנו להתאושש מהמחלה הנוכחית אלא גם מספקת הגנה מפני זיהומים דומים בעתיד, מה שהופך את המערכת החיסונית שלנו לחזקה יותר.
הדבר דומה לאימונים השוטפים אותם עובר כוח צבאי, אותו אימון מחזק את הידע, שיתוף הפעולה והתקשורת של הצבא, מאיר אור על צדדים חלשים ומביא לשיפורם, דבר זה מביא ליעילות טובה יותר בזמן אמת, כמו כן צבא יעיל יסיק מסקנות מהירות ויעילות לאחר מפגש עם איום לקראת מפגש נוסף בעתיד.
כמו צבא טוב, כך הגוף. המפגש עם פתוגן חיצוני וחולי יחזקו לא רק את הזיכרון החיסוני של האדם על ידי הימצאות נוגדנים (הדרך בא צבא הגוף מיישם מסקנות ולומד בטווח הקצר) אלא יביאו לשיפור בכמות ופעילות של תאי חיסון שונים והתייעלות המערכת גם בטווח הארוך.
השערת ההיגיינה
השערת ההיגיינה, תיאוריה שהוצעה לראשונה בסוף המאה ה-20, שינתה באופן דרמטי את ההבנה שלנו לגבי בריאות האדם. תיאוריה זו אתגרה את התפיסה המקובלת לפיה ניקיון ותברואה הם המפתחות העיקריים לרווחה. במקום זאת, השערה זו מציעה שלחשיפה למגוון רב של חיידקים במהלך החיים ובפרט במהלך החיים המוקדמים יש תפקיד מכריע בעיצוב וחיזוק של מערכת החיסון שלנו ובהגנה עלינו מפני אלרגיות, דלקות ומחלות אוטואימוניות.
השערת ההיגיינה הוצעה במקור על ידי האפידמיולוג הבריטי ד"ר דיוויד סטראכן ב-1989 בפרסום שכותרתו "קדחת השחת, היגיינה וגודל משק הבית". ד"ר סטרכאן ראה קשר הפוך בין גודל המשפחה לשכיחות קדחת השחת, מסקנתו היתה שלילדים שגדלים במשפחות גדולות יותר, ולכן נחשפו ליותר אחים וזיהומים פוטנציאליים, יש סיכון נמוך יותר לפתח אלרגיות.
מחקרים אחרים בהמשך למאמר זה הראו כי לילדים אשר חיו באזורים כפריים, יחד עם משק וחיות היתה שכיחות נמוכה יותר לאלרגיות ודלקות בהמשך החיים.
אחד העקרונות המרכזיים של השערת ההיגיינה הוא שחשיפה מוקדמת למגוון חיידקים חיונית להתפתחות תקינה של מערכת החיסון. מחקרים אקדמיים, כמו אחד שפורסם ב 2010 בכתב העת "Nature Reviews Immunology" מאת Rook et al. מדגישים שמערכת החיסון שלנו זקוקה לאתגרים כדי ללמוד ולהבדיל בין פתוגנים מזיקים לחומרים בלתי מזיקים. זיהומים מוקדמים עשויים לעזור לאמן את מערכת החיסון, ולהפחית את הסבירות שהיא תתמקד בטעות בחומרים לא מזיקים מאוחר יותר בחיים, מה שעלול להוביל לאלרגיות ומחלות אוטואימוניות.
כמו צבא אמיתי, כאשר התרגול הוא תיאורטי בלבד וכאשר אין חשיבה על בניית חוסן עורפי, מערכת צבאית אינה יכולה להתקיים בצורה מייטבית.
פועלי העורף החיסוני – חיידקי המעיים
מחקר בתחום מדע המיקרוביום חיזק עוד יותר את השערת ההיגיינה. מחקרים הדגישו והראו שהרכב המיקרוביוטה של המעי (הרכב חיידקי המעיים) מושפע מגיל מוקדם וקשור בקשר ישיר לכמות החשיפה של ילדים למגוון רחב של חיידקים וחומרים שונים.
מיקרוביום מעיים מגוון קשור למערכת חיסונית מווסתת היטב ולסיכון מופחת למחלות דלקתיות ואוטואימוניות.
אותם מחקרים הדגישו את התפקיד הקריטי של חשיפה לחיידקים בגיל מוקדם באימון מערכת החיסון. במהלך הינקות והילדות, אינטראקציות בין מיקרוביום המעי למערכת החיסון המתפתחת עוזרות לחנך את תאי החיסון להבחין בין חומרים בלתי מזיקים לבין איומים פוטנציאליים.
חום: תגובה מועילה
חום הוא סימפטום נפוץ של זיהומים רבים, ולמרות שהוא לא נוח, הוא משרת מטרה מכרעת בהגנה של הגוף שלנו מפני מחלות. מחקרים מדעיים הראו שחום יכול לשפר את התגובה החיסונית. לדוגמה, מחקר שפורסם ב 2015 בכתב העת "Immunity מסביר כי עלייה בטמפרטורת הגוף בזמן חום יכולה להגביר את הייצור של תאי חיסון ונוגדנים, ובכך לסייע במאבק בזיהום.
חום יוצר סביבה לא חיובית עבור פתוגנים מסוימים, מה שהופך את סביבת הגוף למאתגרת יותר עבורם לשכפל ולהתפשט. כתוצאה מכך, אנשי מקצוע רבים בתחום הבריאות מייעצים לאפשר לחום קל ולא להוריד אותו בהכרח בזמן מחלה כל עוד נשאר בגבולות בטוחים.
אז מה לעשות עם כל המידע הזה?
אותם מחקרים מדעיים ומאמרים אשר מראים כי זה יכול להיות בריא לחלות מדי פעם. מחלות עוזרות לחזק את המערכת החיסונית שלנו, לחנך אותה להילחם טוב יותר בזיהומים עתידיים, ולקדם את החוסן הכללי.
בפועל, כאשר אנו חולים (מחלת חום / שפעת / צינון / התקררות), טוב לתת למחלה להיות, להיות חולים ולאפשר לדוף ומערכת החסיון את האימון והלחימה הכל כך חשובים לתקינות איזון המערכת.
חום, למרות שהוא לא נוח, הוא תגובה מועילה המסייעת בהגנה של הגוף שלנו מפני זיהום. הנכון הוא לא להוריד את החום (כל עוד החום סביר ונשלט והאמור לא נכון לכל אדם ובכל מצב!).
עם זאת, חשוב להדגיש כי תפיסה זו אינה דוגלת בחיפוש אחר מחלה בכוונה. במקום זאת, הוא מדגיש את הרעיון שהתקפי מחלה מזדמנים יכולים לתרום באופן חיובי לבריאות הכללית שלנו.
אף על פי שממצאים אלה מסקרנים, חשוב לזכור שהמצב הבריאותי והרפואי האישי משתנים. התייעצות עם אנשי מקצוע בתחום הבריאות נותרה חיונית להדרכה נכונה על ניהול מחלות ושמירה על בריאות תקינה. בסופו של דבר, השגת איזון בין שמירה על בריאותנו ואפשרות למערכת החיסון שלנו להתפתח היא המפתח לגישה מקיפה לרווחה.
כמה פעמים "בריא" להיות חולה בעונת החורף ?
אצל מבוגרים, פעם עד פעמיים. בילדים קטנים (מעל שנה, ההתייחסות לתינוקות קטנים היא אחרת) זה יכול להגיע אפילו עד 4-5 פעמים בחורף (בערך פעם בחודש). יחד עם זאת זה לא הנתון העיקרי שצריך להתייחס אליו. מה שיותר חשוב הוא הזמן שלוקח לילד "לצאת" מהמחלה. אם זה 2-4 ימים, סימן שמערכת החיסון עובדת כמו שצריך. אם המחלה מתארכת, נמרחת או חוזרת בתדירות של שבוע כן שבוע לא למשל, כאן כבר נדרש טיפול חיצוני לחיזוק מערכת החיסון.
על מה חשוב להקפיד כשהילד חולה ?
לנוח – לפעמים זה פשוט מה שהגוף אומר לעשות ולא מומלץ להתווכח איתו. מנגד יש ילדים שממשיכים להיות פעילים גם כשהם חולים וגם זה בסדר. להיות במנוחה גם אומר שלא שולחים את הילד לגן או לבית הספר אם יש סימנים של מחלה, גם אם אין לו חום.
תזונה: לגוף יש מנגנון טבעי שמוריד את התיאבון בזמן מחלה. הגוף דואג לכך שכל המשאבים יופנו למערכת החיסון ונותן למערכת העיכול לנוח אז לא לדאוג אם הילד לא אוכל ולא לנסות להאכיל אותו בכוח, כשהוא יחלים הוא ישלים את החסר.
הרבה חום ואהבה – כשהילד חולה וחסר אונים זה בדיוק מה שהוא צריך. זה הזמן לפנק, לחבק, להיות רגועים ולשדר לילד שהכל בסדר וזה עוד מעט יעבור. הילדים קולטים מהר מאוד אם ההורים לחוצים או דואגים יותר מדי ומושפעים מכך במהירות, כך שאם תהיו רגועים גם הילד יהיה.
ומתאזרים בסבלנות – נותנים למחלה לעבור לגמרי ומומלץ אפילו לחכות עוד יום, ורק אז לשלוח את הילד למסגרת. אם תמהרו לשלוח אותו עוד לפני סיום מלא של המחלה, יש סיכוי גדול שהמחלה תחזור במהרה ותימרח על פני יותר זמן, ובסיכומו של דבר הילד יסבול יותר ואתם תאבדו ימי עבודה נוספים/