מהי תסמונת מעי דליף?
תסמונת מעי דליף היא אחת מהגורמים העיקריים כמעט בכל מצב דלקתי. רוב האנשים סובלים ממצב בריאותי זה אך יודעים מעט מאוד בנושא. מאמר זה יעזור לחשוף את השאלה "מהי תסמונת המעי הדליף?"
מערכת העיכול עמוסה בטריליוני מיקרואורגניזמים היוצרים מערכת אקולוגית טבעית המכונה בדרך כלל פלורת המעיים. מערכת אקולוגית זו נועדה להיות בסימביוזה בכך שהיא מועילה גם לאדם וגם לחיידקים. מצבי לחץ מסוימים באורח החיים פוגעים בסימביוזה הטבעית וגורמים לעלייה בחיידקים פתוגניים, דלקת כרונית במעיים ונזק לרירית המעיים. כאשר זה קורה זה יכול לגרום למצב המכונה חדירות המעי או תסמונת מעי דליף.
מערכת העיכול הינה סביבה חשוכה ולחה המספקת זרם קבוע של נוזלים ונוטריינטים (חומרי הזנה) ולכן מהווה קרקע אופטימלית לגידול של חיידקים מכל הסוגים השונים. ישנם כ-500 מינים שונים של מיקרואורגניזמים בתוך המעיים (מקור 1).
זה מהווה משקל של בין קילו לשלושה קילו ממשקלו של האדם. הרוב המכריע של אלה מועילים ועוזרים לחילוף החומרים של חלקיקי המזון ויוצרים נוטריינטים הניתנים לעיכול ולספיגה.
חיידקים נותני חיים (progenic) לעומת חיידקים פתוגניים:
מערכת אקולוגית פנימית זו תלויה במינים מסוימים שנמצאים בגופנו בשליטה. חיידקים טובים אלה הם חיידקי נותני חיים (progenic) בכך שהם תומכים בחיים לעומת חיידקים פתוגניים אשר לא. חיידקים אלה מספקים מחסום מגן השומר על דופן המעי מפני חיידקים פתוגניים, טפילים, פטריות, נגיפים ורעלים סביבתיים. אורגניזמים אלה יוצרים גם חומרים אנטי מיקרוביאליים המשמידים אורגניזמים פתוגניים. הם אנטיביוטיקה טבעית חזקה מאוד, אנטי-ויראלית ואנטי-פטרייתית (מקורות 2,3).
בני אדם לא היו מסוגלים לשרוד ללא מגוון עשיר של חיידקים טובים. המינים הקריטיים הם לקטובקטריה השולטת במעי הדק ו ביפידובקטריה השולטת במעי הגס. בני אדם תלויים באורגניזמים אלה כדי לספוג נוטריינטים ולהילחם בזיהומים.
אורגניזמים אלה תומכים גם בריריות תאי האפיתל של מערכת הרבייה, מערכת הנשימה וחללי הסינוסים. אורגניזמים אלה מייצרים את מה שמוערך בכ- 83% ממערכת החיסון של הגוף (מקור 4).
ההשפעה של המעיים על הבריאות:
לב – מחלות לב, שומן ויסרלי (בטני), לחץ דם גבוה, יצירת פלאק
בריאות הפה – עששת, דלקת חניכיים,
הורמונים – בלוטת התריס, אסטרוגן, טסטוסטרון, עלייה במשקל, עייפות האדרנל
כבד – כבד שומני, מחלות כבד, רעילות
מערכת החיסון – אוטואימוניות, אלרגיות, אסטמה, דלקת, רגישויות למזון
עור – אקנה, פסוריאזיס, רוזציאה, אקזמה
מוח – לחץ, חרדה, דכאון, הפרעות שינה, עייפות
איזון חיידקי מועבר מאם לתינוק:
בתחילה אנו יורשים ורוכשים את פלורת המעיים שלנו מאמא שלנו. ההזנה החשובה ביותר שיש ליילוד היא חשיפה לחיידקים כאשר התינוק עובר דרך הקרום הרירי של תעלת הנרתיק (מקור 5). חיידקים אלה עוברים לאזורים החמים והלחים של התינוק ומתחילים ליצור מושבות גדולות ובריאות התומכות ביצירת חסינות טבעית. פלורת המעי ממשיכה לעבור לתינוק דרך חלב אם (מקור 5).
היסודות המיקרוביאליים של התינוק נקבעים על ידי האיזון המיקרוביאלי של האם. אמהות עם איזון חיידקי לקוי מעניקות לילדיהן יכולת הישרדות מופחתת מלכתחילה. בדרך כלל מדובר בילדים האלה שחולים כל הזמן, שסובלים מאלרגיות סביבתיות ומאלרגיה למזון וכן הפרעות בעיבוד נוירו-התפתחותי וחושי (מקור 6).
אנו יודעים כיום שילדים הנולדים בניתוח קייסרי ואינם עוברים דרך תעלת הלידה מראים פגיעות יתר חיסונית, ריגשיות יתר חיסונית (אלרגיות) בתחילת חייהם.
ילדים שאינם מקבלים הזנה דרך הנקה נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לתפקוד מעי לקוי בשל המרכיבים הרעילים בפורמולות. הנקה, תזונה המבוססת על מזונות מלאים ואורח חיים טבעי ונטרול רעלים מציעים הגנה משמעותית מפני תסמונת מעי דליף (מקור 7).
תסמונת מעי דליף:
כאשר פלורת המעיים נפגעת מרעלים סביבתיים למשל כתוצאה משימוש באנטיביוטיקה, מים כלוריים, בשר תעשייתי, מזון מעובד, משקאות ממותקים וכו', זה מאפשר למינים פתוגנים (פיטריות וחיידקים ואף פרזיטים אחרים) להשתלט ולהיות יותר דומיננטים (לעומת החיידקים המועילים). זה יכלול סטפילוקוקים, סטרפטוקוקים, קלוסטרידיום, קנדידה אלביקנס, אנטרובקטריה וטפילים אחרים.
מינים פתוגניים אלה נוגסים בדופן המעי וגורמים ל"חורים" בדופן המעיים. מצב זה נקרא חדירות מעיים או תסמונת מעי דליף. חורים אלה מאפשרים לחלקיקי מזון גדולים, שמרים, חיידקים ורעלים סביבתיים לעבור מדופן המעי לזרם הדם. חומרים וגורמים אלה עוברים בזרם הדם ומגיעים אל המפרקים, רקמות עצביות כמו המוח, הכבד ואיברים מרכזיים אחרים.
מערכת החיסון מגיבה על ידי יצירת תגובה דלקתית - אלרגית באזורים אלה. בשל הפתחים שיש במעיים, הרעלים ממשיכים להגיע לזרם הדם ולהשתקע בגוף והמצבים הדלקתיים הופכים לכרוניים (מקור 8). זה הורס רקמות במוח, באיברים ובמפרקים ומאיץ את תהליך דלקתיות והזדקנות של הגוף.
רעלים ותסמונת מעי דליף:
לפלורת המעיים שתי זרועות עיקריות. הזרוע הראשונה חשה בסביבתנו על ידי קריאת הרעלים הסביבתיים הנכנסים לגוף. כאשר גורמים סביבתיים אלה כמו אבק, כימיקלים, שיער של בעלי חיים ואבקת פרחים (pollen) נופלים על תאי האפיתל של ריריות המעי החיידקים הנותני חיים (progenic) חשים ומגיבים אליהם.
הזרוע השנייה אחראית על הפעלת המערכת החיסונית ותגובות מבוססות דלקתיות. כאשר הזרוע הראשונה נפגעת הזרוע השנייה מתחילה לפעול בפעילות יתר, מה שמוביל לתגובות אוטואימוניות. בהתאם לנטיות הגנטיות של האדם זה יכול לגרום לאסטמה, אלרגיות, דלקת מפרקים שגרונית, טרשת נפוצה, השימוטו או גרייבס בבלוטת התריס, פיברומיאלגיה, מחלת קרוהן וכו'.
פלורת מעי תקינה העשירה בחיידקים טובים ומאוזנים תהיה בעלת מערכת חיסונית אשר מתפקדת באופן תקין, גם מבחינת תאי T ומבחינת IgA.
פלורת מעי לא מאוזנת, בעלת אוכ' חיידקים לא טובים תהיה בעלת הפרעות במערכת החיסון ופתולוגיות כמו אלרגיות, הפרעות מטאבוליות ואוטואימוניות.
פלורת מעי תקינה ומועילה:
פלורת מעי מועילה מעכלת את המזון שלנו ומייצרת אנזימים אשר הופכים את החלבון שלנו לחומצות אמינו אשר יכולות להיספג בגופנו. אנזימים מרכזיים אלה מעבירים גם ויטמינים מרכזיים, מינרלים ונוטריינטים אחרים דרך דופן המעי ולזרם הדם שם הם מועברים ביעילות לתאים הזקוקים לנוטריינטים אלה.
מינים מועילים אלו מסייעים לגוף לייצר ולבצע חילוף חומרים בויטמינים K2, B1, B2, B3, B6, B12, חומצה פולית (B9) וחומצה פנטותנית (B5). ללא ייצור תקין של פלורת המעי, הגוף יסבול ממטבוליזם לקוי של סידן, מתפקוד לקוי עצבי-שרירי וממצבים דלקתיים כרוניים עקב מחסור בנוטריינטים חשובים מאוד אלה.
לאחר שתאי האפיתל במעי ניזוקו, עלינו לסייע בתמיכה בריפוי של תסמונת המעי הדליף.
במרפאה אני מיישם תהליך בן 4 שלבים של:
1) הסרת רעלים, מזונות דלקתיים וחיידקים רעים
בשלב זה אנו נוקטים תזונה דלת חומרים המעוררים תגובה אלרגית ודלקתית, תזונה עשירה בסיבים ובירקות ופירות. נסיר מהתזונה בשלב זה מוצרים המכילים גלוטן, מוצרי חלב, בוטנים, תירס, פירות הדר וכמובן מוצרי מזון המכילים חומרים לא טבעים כמו חומרי שימור, צבעי מאכל וכו'.
נשתמש בחומרים טבעיים היודעים לקטול חיידקים, פיטריות ופתוגנים אחרים כמו: שמן אורגנו, תמצית זרעי אשכוליות (GSE), מיצוי צמח אכניצאה, מיצוי צמח טבבויה, מיצוי שרף מור, מיצוי צמח קלנדולה (ציפורן חתול), תמצית צמח קינמון ותמצית צמח טימין.
2) תיקון רירית המעי, הורדת דלקתיות ותגובה אלרגית
שלב זה מאופיין בתמיכה בריפוי רירית המעי, ע"י מזונות שונים כמו זרעי פשתן וצ'יה, שיבולת שועל (ללא גלוטן), מרק של ציר עצם, תזונה עשירה בחלבון, תזונה עשירה בירקות עליים ירוקים.
תוספת של חומרים טבעיים המשפרים ומחזקים את ריפוי המעי כמו ל – גלוטמין, מיצוי צמח אלוורה, מיצוי צמח ליקוריש, גלוקוזמין, כורכומין, קוורציטין, מיצוי צמח לבונה, מיצוי צמח קלנדולה (ציפורן חתול) , ג'ינג'ר ועוד
3) חיזוק פעילות הרירית
שלב זה מאופיין בתזונה קלה יחד עם צום לסירוגין במהלך היום. שילוב של צמחי תה המועילים לחיזוק המעי ופעולת המעי כמו זרעי שומר, זרעי אניס, זרעי כוסברה, הל, טימין, קינמון, ג'ינג'ר.
4) חידוש מצע החיידקים הבריאים
שלב זה הוא למעשה החזרה לשגרה ובו אנו שואפים להעשיר את מצע המעי בחיידקים טובים ומועילים ע"י מזונות עשירים בחיידקים, מזונות מותססים וכבושים (כרוב כבוש, ירקות כבושים ומוחמצים, יוגורט איכותי וטרי, משקה קפיר, משקה קמבוצ'יה ועוד) יחד עם תוספת של מוצר פרוביוטיקה איכותי!
חשוב להוסיף מספיק סיבים תזונתיים ממקורות שונים (ירקות, פירות, קיטניות) המשמשים כמצע פרה ביוטי להשתרשות והתפתחות פלורה חיידקית איכותית.
הימנעו מאנטי-ביוטיקה ותצרכו פרוביוטיקה:
אנטיביוטיקה היא כנראה הדבר הקטלני ביותר לאיזון המיקרוביאלי שלנו (מקור 9). לאחר צריכת אנטיביוטיקה, ייקח לנו לפחות ארבעה עד שמונה שבועות לשיקום מחדש של חיידקי המעיים (מקור 10). פרק זמן זה מהווה חלון אופורטוניסטי (חלון הזדמנויות) לטפילים לבסס את עצמם על דופן המעי. אכילת מוצרי בשר מעובד, חלב ועופות תעשייתיים עלולים להיות מסוכנים כמו נטילת מרשמים אנטי-ביוטיים בשל הכמות הגדולה של האנטי-ביוטיקה הקיימת במוצרים אלה.
תזונה עשירה במזונות מותססים ובשומנים חיוניים ודלה בסוכר ובמקורות מזון רעילים אחרים תאיץ את התהליך הזה. תוספי פרוביוטיקה חשובים במיוחד כדי להאיץ את זמן חיזוק ובניית החיסון.
תרופות מכל הסוגים כולל גלולות למניעת הריון וקורטיקוסטרואידים מסוכנות ביותר לפלורת המעיים (מקור 11). טיפולים דנטליים עם פלואוריד ומשחת שיניים מבוססת פלואוריד פוגעים באיזון המיקרוביאלי. מים עם ריכוז גבוה של כלור מסוכנים במיוחד מכיוון שהם מעקרים את המעיים שלנו וחשיפה חוזרת הורסת את החיידקים הפרוגניים - המועילים במעיים.
מקורות של מחקרים מדעיים למאמר זה:
1. Science Direct: Gut Flora in Health and Disease Link Here
2. Science Direct: Potential of Selected Lactic Acid Bacteria to Produce Food Compatible Antifungal Metabolites Link Here
3. Science Direct: A Novel Eukaryotic Cell Culture Model to Study Antiviral Activity of Potential Probiotic Bacteria Link Here
4. Furness JB, Kunze WA, Clerc N. Nutrient tasting and signaling mechanisms in the gut. II. The intestine as a sensory organ: neural, endocrine, and immune responses. Am J Physiol. 1999 Nov;277(5 Pt 1):G922-8. PMID: 10564096
5. Mead MN. Contaminants in Human Milk: Weighing the Risks against the Benefits of Breastfeeding. Environmental Health Perspectives. 2008;116(10):A426-A434. Link Here
6. Mercola: How Your Gut Flora Influences Your Health Link Here
7. Mercola: Four Dangers to Infants You Need to Be Aware of Link Here
8. Maes M, Leunis JC. Normalization of leaky gut in chronic fatigue syndrome (CFS) is accompanied by a clinical improvement: effects of age, duration of illness and the translocation of LPS from gram-negative bacteria. Neuro Endocrinol Lett. 2008 Dec;29(6):902-10. PMID: 19112401
9. Grönlund MM, Lehtonen OP, Eerola E, Kero P. Fecal microflora in healthy infants born by different methods of delivery: permanent changes in intestinal flora after cesarean delivery. J Pediatr Gastroenterol Nutr. 1999 Jan;28(1):19-25. PMID: 9890463
10. Fouhy, C.M. Guinane, S. Hussey, R. Wall, C.A. Ryan, E.M. Dempsey, B. Murphy, R.P. Ross, G.F. Fitzgerald, C. Stanton, and P.D. Cotter, 2012. High-throughput sequencing reveals the incomplete, short-term recovery of infant gut microbiota following parenteral antibiotic treatment with ampicillin and gentamicin. Antim. Agents Chemother. 56:5811-5820.
11. Hassan T. Pharmacologic considerations for patients taking oral contraceptives. Conn Dent Stud J. 1987 Mar;7:7-8. PMID: 3155374