"יוגה צ'יטה וריטי נירודהה; טדה דרשטוהו סָורופה ואשטהאנם"
יוגה היא הגבלה של תנודות ההכרה; אזי שוהה המתבונן בטבעו האמיתי. אלו הסוטרות (הפסוקים) הפותחים את היוגה סוטרות של פאטאנג'אלי, אחד הטקסטים היוגיים העתיקים וכנראה המפורסם שבהם. "התנ"ך" של היוגה. ובשתי סוטרות אלו מסכם פאטאנג'אלי, המחבר, את כל מטרת היוגה. תנודות ההכרה, הן תנודות היקום, הן תנודות הזמן, הן השינוי הבלתי פוסק במאקרוקוסמוס ובמיקרוקוסמוס, בטבע ובאדם. גוטאמא בהודהא הצהיר בדרשותיו כי כל רגע ורגע הינו השתנות. הסוטרה הראשונה מנחה אותנו כי הגבלה או שליטה או התבוננות בתנודות הללו (של הכרתנו או של הסובב אותנו, של חיינו) היא יוגה (יוגה = אחדות, חופש, שחרור) וההמשך הוא כי יכולת זאת מביא את האדם קרוב לטבעו האמיתי (טבע אמיתי = אושר, שחרור, הרפיה...). כל אשר הסוטרות והפרקים בהמשך הטקסט הנ"ל מתארים את הדרך בה אנו יכולים להגיע למצב של יוגה או טבע אמיתי.
אותן תנודות הכרה, או תנודות היקום הן השינוי אשר חל עלינו בכל יום ויום ובכל רגע, פעמים כל כך מעודן כי קשה לאבחנה ופעמים גס וברור עד שלעיתים מכריענו. תנודות אלו הן המעברים בחיינו, הן המעבר מיום ללילה, הן המעבר בעונות השנה, הן המעבר מדירה לדירה, מעבודה לעבודה, מגן לביה"ס ולצבא וכן הלאה. כל מעבר כזה הינו שינוי, כל שינוי יכול להיות נעים והרמוני ועלול להוות שבר ומשבר בחיי האדם. במה תלויה היכולת להכיל ולעמוד בפני שינויים אלו או כיצד אנו יכולים לשפר יכולת זאת?
בעבר, חיו בהרמוניה אמיתי יותר עם הטבע ועם הגוף. גם הם חוו שינויים, מעברים ואף משברים, אך אלו היו באינטנסיביות פחותה בהרבה מאשר כיום, אי לכך ומאחר שהמעברים אותם חוו היו קשורים יותר לטבע, היכולת להתמודד עם משברים אלו הייתה טובה יותר.
כיום המרוץ מכריע אותנו, כמות המעברים, השינויים שאנו נאלצים לעבור בנוסף לאלו הטבעיים ביותר (מילדות לבגרות לזקנה, גיל מעבר נשי או גברי, הריון, לידה, עונות השנה וכו') הם רבים ועוצמתיים כל כך, הם מהירים כל כך, והניתוק מעצמנו, גופנו ונפשנו, ריחוק ממודעות עצמית והפרדה מהטבע, כל זאת יחד יוצרים משוואה עוצמתית עד שלעיתים כל מעבר שכזה הופך למשבר אמיתי.
המעברים או הזמן הם השינוי התמידי. זריעה של זרע והזנתו תגרום תוך מספר ימים לשינוי בזרע והפיכתו לנבט ומנבט לשתיל וצמח. צמח זו סופו ליבול לא לפני שפיזר זרעים נוספים אשר ימשיכו את השינוי הבלתי פוסק. כמו הצמח, אנו נדרשים לקבלה של מעברים אלו. כיום חוסר האיזון מתבטא הן בעודף במעברים והן לעיתים קרובות בהתנגדות למעברים ושינויים טבעיים אלו.
קבלה משמע הרפיה וחקירה. הרפיה לתוך תהליך השינוי, הסכמה אליו תוביל לחקירה, החקירה היא יכולתנו הגדולה להתפתח וללמוד, להפיק גדולות ונצורות מן המעברים הללו עם מינימום נזק לגוף ונפש. האיורוודה עוסקת לעומק בזמן, מעברים ושינוי. "זמן הינו טרנספורמציה" נכתב בטקסט "צ'ארקה סמהיטה" (אחד העתיקים והעיקרי שכתבי האיורוודה). הבנה של תהליך הטרנספורמציה, הבנה של האדם,תאפשר הכנה טובה לקראת המעבר.
האיורוודה מתארת את השינויים במהלך היום (כל שעה ביום הינה זמן בו איבר או אנרגיה (אלמנט) אחר שולט בתהליכי הגוף (לדוגמה הקיבה שולטת בין 10 ל12 בצהרים ובלילה, הכבד בין 2 ל 4 בלילה...), האיורוודה מתארת את השינויים במהלך השנה על פי העונות, כל עונה תשפיע על גוף האדם ותאפשר לאלמנט אחר לבוא לידי ביטוי ואנו נדרשים להתכונן לכל עונה (בחורף יש הצטברות של אלמנט המים והאדמה והחרפה שלהם בתחילת האביב, על כן ניקוי בתחילת האביב להוצאת שאריות הליחה מומלץ ביותר) האיורוודה מתארת את השינויים בחיי האדם, בשלבים השונים והתפקידים השונים בכל שלב, משמע סדר טבעי כל שהוא שעל פיו חוק הטבע (דהרמא בסנסקריט) פועל, וכל התנגדות לסדר זה עלולה להביא לאי סדרים פיסיולוגים וסבל.
הדרך להביא את הגוף לידי עמידות וחוסן בפני המעברים הללו היא כה רחבה ובעצם משמעותה איזון ובריאות. איזון ובריאות מושגים ע"י תהליך של חיים, תהליך בו אנו שואפים לאזן את הכוחות השונים הפועלים בנו (חמשת האלמנטים, קרי מרחב, אוויר, אש, מים ואדמה או בשפת האיורוודה שלושת הדושות – הביו אנרגיות: ואטה, פיטה, קאפה).
על פי סושרוטה (אחד המרפאים האיורוודים העתיקים) בכתביו - "סאמה דושה, סאמה אגנישצ'ה, סאמה דהטו מאלה קריה פראשאנאט מאינדריה מאנהה, סוואשטה איתי בהידיאטה" . בריאות והרמוניה יושגו ע"י: איזון בדושות (ביו אנרגיות המייצגות את חמשת האלמנטים), איזון של אגני (אש העיכול והמטבוליזם), איזון ברקמות הגוף (הזנה נאותה), איזון בהפרשות הגוף (טיהור הגוף), איזון בשימוש בחושים, הכרה שמחה ומודעת. ואכן נושא זה הינו ארוך מלתאר כאן, על כן אתמקד באספקט אחד אשר בא לידי ביטוי במעברים, נושא זה בשפתנו נקרא סטרס או מצבי דחק .
סטרס או מצב דחק - עקה הינו נושא מדובר ונחקר ביותר כיום. על פי מילון וובסטר סטרס הינו "גורם פיזי, רגשי או נפשי שיוצר מתח בגוף או בנפש ועלול לגרום למחלה". כיום הקשר בין מצבי סטרס כרוניים או מצבי דחק רגעיים אשר מהממים אותנו לבלוטת האדרנל מוכח. מצבי עקה סוחטים ומתישים את הבלוטה וגורמים לחוסר איזון בהפרשת הורמוני האדרנל, האדרנלין והקורטיזון. חוסר איזון זה משפיע על מערכות שונות בגוף, מע' העצבים, מע' העיכול, הכבד, איזון הסוכר, מע' הורמונאלית ועוד.
בזמן שינוי או מעבר ואטה דושה (אלמנט האוויר והמרחב) באים לידי ביטוי יחד עם אלמנט האש (פיטה דושה). באיזון, אלמנטים אלו, האוויר והאש יתגברו, אך הגוף ידע לאזנם. האש היא התשוקה וכוח הטרנספורמציה, היא הדוחפת (או נושבת) בכוח האוויר ליצור את השינוי, האוויר או הרוח הוא המעבר, הוא השינוי, הוא הכוח הנושא אותנו ממקום למקום. במצבים לא מאוזנים, בהם המעברים הם רבים ואינטנסיביים, או כאשר מצבו הפסיכו פיסיולוגי של האדם אינו מאוזן ואינו יכול להכיל את השינוי (קטן או גדול ככל שיהיה), ישנה קריסה של האיזון וחוסר איזון של אלמנטים אלו, האש תגבר ותחריף את האוויר.
מצב שהאדם אינו יכול להכיל שינוי או מעבר הינו מצב של חוסר בקאפה (אלמנט המים והאדמה), כוח זה הינו המקרקע, הינו נותן החוסן הגופני והנפשי, הינו ההזנה, הינו השורש. חוסר באלו יאפשר לאוויר ולאש להתגבר מבלי איזון פנימי של כוח נגדי. התגברות של כוח אחד ללא איזון משמע מחלה.
האיורוודה מנחה אותנו במגוון רחב של דרכים להתמודד עם מצבים אלו, של סטרס ודחק, או עודף באוויר ואש וקצרה היריעה מלתאר דרכים אלו כאן, על כן אתמקד בטיפול הצמחי, לבד שאדגיש כי אורח חיים ותזונה, הם אשר מהווים את הבסיס לבריאותנו.
שיגרה - אורח חיים ותזונה איורוודים למצבי סטרס או חוסר איזון בואטה (אלמנט האוויר) הינו מורכב וארוך, עיקרון מוביל הינו השגרה. הקניית הרגלים שגרתיים בריאים, מורידים את רמת הסטרס ואת פעילות האדרנל, מאזנים את אלמנט האוויר, הרוח. משפרים את יכולת הגוף להתמודד עם מצבי העקה ותורמים לבריאות כל המערכות. הדוף אוהב שגרה, הגוף נפש מרגישים טוב כאשר סדר היום הינו רגיל, שגרתי וצפוי. שגרה יום יומית הינה שעות שינה ויקיצה קבועים, סדר ארוחות קבוע וכן הלאה. תזונה שגרתית הינה תזונה פשוטה וקלה לעיכול המתבססת על מגוון מוצרים שאינו גדול מדי וכמובן בריא. יש לציין כי שגרה אינה קיבעון, אלא היכולת להתוות שורש ובסיס בשינוי הבלתי פוסק בחיים.
האיורוודה מתארת כי תהליך חיזוק הגוף לקראת התמודדות עם מעברים או שינויים הינו מורכב מכמה אספקטים.
בראש ובראשונה חיזוק הגוף ע"י צמחים אשר נקראים בסנסקריט ג'יבאניה (נותני חיים) או ראסאינה (משיבי צעירות או מזיני תמצית). צמחים אלו תואמים לקבוצת האדפטוגנים. צמחים אלו פועלים במגוון רחב של מערכות ודרכים ואינם ספציפיים. צמחים אלו בד"כ מזינים את אלמנט המים והאדמה ומאזנים את האוויר. יחשבו כמזיני רקמות, מזיני דם ובעיקר מזיני פראנה (אנרגיית חיים). מתוך קבוצה זו יהיו צמחים מעוררים וממריצים (אמלה = embelica off., גודוצ'י = tinospera cordifolia, גוקשורה = tribulus, panax ginseng) ויהיו מרגיעים יותר (אשווגנדה = whitania somnifera, שאטברי = asparagus recemoco, יאשטי מאדהו = glycyrrhiza glabra). מתוך קבוצה זו יהיו צמחים מזינים כמותית ואף מעלים משקל (ויטניה, אספרגוס, ליקוריש, טריבולוס, וידרי = ipomea digita, מאקה = Lepidium meyenii, astraglus) ויהיו כאלו הנחשבים קלים ואינם אנאבולים (., גודוצ'י = tinospera cordifolia, טולסי = cinmum sanctum, מאנדוקה = גוטו קולה, hydrocotyl asciatica). מתוך קבוצה זו יהיו צמחים הנחשבים בעלי אנרגיה קרירה (אספרגוס, ליקוריש, tinospera cordifolia , embelica off, מאקה, גנודרמה ganoderam lucidum, טבבויה tabebuia tomentosa) וישנם בעלי אנרגיה מחממת (ויטניה, טולסי= בזיל קדוש, פיפאלי = piper longum, ג'ינסנג קוראני, שכיזנדרה= schizandra chinensis).
חשוב ביותר להכיר את האנרגטיקה של הצמח, האם הוא מחמם או מקרר, מזין וכבד או קל, יבש או לח ועל פי איכויות הללו יחד עם ידיעת המרכיבים הפעילים ופעולות השונות של הצמח לקבוע את המתאים ביותר. רוב הצמחים הללו מזינים את נוזלי הגוף ומזינים את תמצית החיים או תמצית החוסן של הגוף (אוג'ס בסנסקריט), תמצית זו שוכנת בכל הגוף אך עיקרה אנרגטית מושפע מהכליות, על כן רוב הצמחים הללו יהיו מזיני כליות ומחזקי אדרנל. התגברות של אלמנט האוויר (ואטה) מתיש ומייבש את הכליות ואת האדרנל. חיזוק האדרנל יביא ליכולת התמודדות עם מצבי דחק טובה יותר.
למרב הצמחים הללו ישנם מרכיבים כימיים אשר מחזקים את האדרנל, אלו הסאפונינים הסטרואידאלים (כמו בוידארי ipomea digit, ויטניה, אספרגוס, Eleutherococcus senticosus) או סאפונינים טריטרפנואידים (קאפיקאצ'ו = mucuna pruriens, שכיזנדרה, ברהמי = bacopa monieri, הידרוקוטיל, ליקוריש, Panax ginseng) לרובם יש את שתי התרכובות הללו. חומרים אלו בעלי מבנה מולקולרי דומה מאוד למבנה של הורמוני האדרנל, למשל קורטיזול, ויש להם השפעה מורכבת על בלוטה זו, אותה ניתן להגדיר כהשפעה תומכת ומאזנת.
פעולה נוספת החשובה בהתמודדות עם סטרס בזמן מעברים היא הפעולה המאתנת, טוניק, ראסאינה או ברימהנה בסנסקריט, צמחים אלו בד"כ מחזקים את הגוף ומעלים את חוסן הגוף. המושג טוניק אינו מובן כראוי וראוי להשתמש בו בכל מערכת ומערכת בנפרד. אני רוצה להתרכז ב 2 מערכות החשובות להתמודדות עם מצבי דחק.
טוניק למע' העצבים או נרווין טוניק, מאדהיה ראסאינה בסנסקריט, הינם צמחים המזינים ומאזנים את מע' העצבים. רובם מגבירים את יכולת הגוף להפריש נוירוטרנזמיטורים עצביים (סרוטונין, דופמין) או מעכבים את הספיגה החוזרת שלהם. צמחים אלו שוב נחלקים למעוררים יותר (ואצ'ה = acarus calamus, שאנקפושפי = convolvulus pluricaulis, טולסי = בזיל קדוש) ומרגיעים יותר הנחשבים אנטי ספזמוטים או רלקסנטים (טאגר = valarian walichi, ג'אטאמנסי = nordostachys jatamamsi, הידרוקוטיל, בקופה, קמומיל = matricaria recutita, מליסה = mellisa off., פסיפלורה = passiflora incarnate ועוד ).
טוניק למע' החיסון, או אימונו מודולאטורים, מחזקי חיסון, אוג'ו קארה בסנסקריט. מאחר ומערכת החיסון במצבי נחלשת, חזוב לתמוך בה. יש לציין כי אין הכוונה להשתמש במעוררי חיסון, אימונוסטימולנטים כמו אכינצאה או אנדוגרפיס, קלמגהה בסנסקריט = andographis paniculata אשר עלולים להתיש יותר את מע' החיסון ואת האדרנל, אלא על הצמחים הפועלים לעומק יותר אם כי לאט יותר ודומים מאד לאדפטוגנים (חלקם אף נחשבים אדפטוגנים). רובם עובדים בצורה רב מערכתית, משפיעים על הכבד ומחזקים אותו (הרידרה = curcuma longa, tinospera cordifolia, emblica off. ), על הכליות והאדרנל (שילהג'יט = מומיו black asphaltum, tribulus, ליקוריש, גנודרמה), מגבירים יצור כדוריות דם לבנות (וויטניה, אספרגוס, אסטרגלוס), משפיעים מעודדים פאגוציטוזיס ומעודדים צימות טסיות (מור, גוגולו) ועוד.
חלק מן הצמחים אשר הוזכרו בקבוצות האחרונות ידועים כיום כבעלי תכונות אנטי אוקסיד נטיות. החומרים האנטי אוקסידנטים אשר בצמחים אלו (גליקוזיגדים, פלבנואידים, פלבונים, אנטוציאנידים) והם חלק מן ההסבר ליכולת הצמחים (emblica, tinospera, שילהג'יט – מומיו, כורכום, ליקוריש, הידרוקטויל, בקופה ועוד) לשמור על הגוף מפני נזקי הסטרס.
האיורוודה מדגישה את הטיפול במע' העיכול ושיפור העיכול כחובה בכל טיפול בסטרס. אלמנט האוויר כאשר בעודף נוטה להוציא את העיכול מאיזון ולגרום לגזים, שלשול או עצירות, נפיחות ועיכול קלוקל. עיכול אשר אינו מאוזן (עצבני או רגיש) יחליש את יכולת הגוף להתמודד עם מצבי דחק. סטרס כרוני, מצבי דחק מחלשים את יכולת המעיים, מורידים הפרשת סרוטונין במעי, ובעודף אדרנלין משפיעים לרעה על הפרשה של חומצה הידרו כלורית ואנזימי עיכול ובכך מרעים מאד עם העיכול. על כן בכל טיפול בסטרס יש לתת תשומת לב למע' העיכול, לשיפור עדין שלה ע"י צמחים קמרמינטיביים (אנולומנה בסנסקריט) כמו מישריה = fueniculum vul. , כמון, קצח = nigella sativa, פודינה = menta pipireta, פיפאלי = piper longum, קמומיל, הומלוס = humulus lupulus ועוד). יש לתת את תשומת הלב לצמחים בעלי אנרגיה קרה ואלו אשר מחממים בכל האמור לשפעול העיכול.
והדגש האחרון הינו שמירה על רמת סוכר תקינה. אותו אלמנו אוויר ידוע כמרע על המטבוליזם התאי ועל יכולת הלבלב. השפעה זו מרעה מאד עם רמת הסוכר בדם, ירידה ברמת אינסולין בתחילת העקה (קורטיזול גבוה) ואידך עליה בתנגודת התא לאינסולין בטווח הארוך (התשה). כל אלו יגרמו לתנודות ולעיתים להיפוגליקמיה ולעיתים להיפוגליקמיה. איזון רמת סוכר ע"י תזונה מסודרת הוא חובה ועזרה עם צמחים מאזנים מומלץ במקרים יוצאי דופן. צמחים כמו גורמר = gymnema, emblica, שילהג'יט – מומיו, galega) יכול לעזור במצבים אלו.
מקרה טיפולי
ברצוני לתת דוגמה לטיפול צמחי לגבר בן 35, איש מחשבים המחפש עבודה וניגש לראיונות עבודה רבים. האיש הינו טיפוס אש קלאסי, עם עור אדמדם ולשון אדומה עם נקודות אדומות, עיכול מהיר, נטייה לשלשול ואף צרבות לעיתים. תלונתו הייתה על עייפות רבה בזמן האחרון, מע' עיכול רגישה, גזים ונטייה מוגברת לשלשול ועצבנות ואף חרדה. סימפטומים אל החריפו כאשר היה צריך לגשת לראיון עבודה עד כדי ביטול מספר ראיונות כתוצאה מעצבנות וחרדה ואף שלשול.
אפשר לראות את כל המרכיבים גלומים במקרה זה. עודף אש אשר פולש אל הדם והכבד (לשון אדומה ומלאת נקודות, עייפות), מצב של שחיקה בתמצית החיונית - האוג'ס (עייפות, נטייה לעצבנות), השפעה על העיכול וחולשה ברורה של אש העיכול ועיקר הדבר הינו מע' עצבים רעועה עם התגברות של אלמנט האוויר בה (חרדה, עצבנות).
הטיפול היה בהקניית הרגלי חיים (שיגרה, מנוחה, הרפיה, שיפור השינה, נשימה), תזונה מזינה בדגש על מזונות מצננים אך קלים לעיכול, איזון מדדי הסוכר בדם, אכילת פחמימות (טריפטופאן, איזון סוכר), הקניית הרגלי אכילה נכונים (שיגרת ארוחות, לעיסה, איטיות...). התמיכה הצמחית הייתה בעזרת צמחים אדפטוגנים, מאתנים, משפרי עיכול ומרגיעים, כל זאת עם דגש על אנרגיה קרירה.
טינקטורה אלכוהולית: Ambelica off. – 25% Asparagus recemucus / whitania som. – 25% Bacopa monieri – 25% Funiculum vul. – 25% 5 מל', tid, יחד עם תה קמומיל (כאשר החרדה שולטת) או תה מנטה (כאשר העיכול שולט).
שני צמחים איורוודים חשובים ביותר למצבי סטרס ותמיכה במעברים, אשר ידועים פחות בארץ וברצוני להציגם. האחד הינו האמלקי = embelica off. והשני הינו הגודצ'י – tinospera cordifolia.
אמלקי / אמלה embelica off אחד הצמחים הפופולארים באיורוודה, הינו עץ קדוש ביותר להינדים והשימוש הינו בפירות. הפירות נקטפים בעונה ומיובשים מהם מכינים ריבות ומקונפיטורות או שימוש בצמח מרפא. הפרי עשיר ביותר בויטמין c, בטא קרוטן, מינרלים כמו אבץ וברזל, פנולים ופלבנואידים אנטוציאנידים, טריטרפנים ועוד. כל אלו מגדירים את הצמח כאדפטוגן מן המעלה הראשונה, טוניק, נרווין, טוניק למע' החיסון, אנטי בקטראלי, אנטי דלקתי, אנטי פיטרייתי, נוגד אנמיה, היפו גליקמי, היפו כלוסטרמי, קרדיו טוניק, היפוטנסב, אנטי מוטגני ואנטי אוקסידנט חזק. הצמח נחשב מקרר ומכיל את כל חמשת הטעמים בתוכו (מר, מכווץ, מתוק, חמוץ וחריף), נחשב כצמח קל, אך ללא ממריץ ביותר. הצמח נחשב אלטרטיבי בעיקר לדם ולכבד וידוע כמוציא עודפי חום מן הגוף. ההתוויות לצמח הן כה מגוונות, מסטרס, חרדה, עצבנות, מצבים ספטיים בדם, חיזוק כבד, דלקות, מע' עיכול חלשה, סכרת, עודפי כולסטרול ושומנים, צרבות, אולוקוס ודלקות במע' העיכול, שלשול, לחץ דם גבוה, וחיזוק כללי. הצמח בטוח ביותר ומתאים לשימוש בלידים, הריון והנקה, אף במינונים גבוהים.
מינון מומלץ: אבקה – עד 25 גרם ביום, טינקטורה- 45% אלכוהול, 1-15 מ"ל TID תמצית יבשה: תקנית (40% פוליפנולים), 200-100 מ"ג TID
גודצ'י – tinospera cordifolia צמח מטפס אשר השימוש הינו בשורש. נחשב לאחד השימושיים ביותר ברפואת הצמחים האיורוודים למגוון רב של פעילויות. השורש מכיל גליקוזידים, חומרים מרירים ואלקלואידים (ברברין). פעילויות הצמח מגוונות ביותר. נחשב לאדפטוגן וטוניק אך עם זאת אלטרטיבי מן המעלה הראשונה, כולוגג וכולארטי, מנקה דם, נחשב לאחד הצמחים הטובים לחיזוק מע' החיסון, אנטי בטראלי וויראלי, אנטי אלרגי, אנטי דלקתי, הצמח ידוע כמאזן את האש בגוף, פבריפוג, היפוגליקמי, אנטי ראומטי, משפר מע' עיכול, קרמינטיבי, דיורטי ונוגד חימצון חזק. הגודוצ'י מתאים לחיזוק הגוף עם דגש על ניקוי כבד ודם, מחלות עור, מחלות זיהומיות ודלקתיות, מחלות מפרקים, גאוט, צרבת ודלקות מע' העיכול, אלרגיות ופטרת (קנדידה), סכרת, מחלות כבד. הגודוצ'י הינו מר וחריף בטעמו עם אנרגיה מתוקה בסוף תהליך העיכול (קונספט הויפאקה באיורוודה), הצמח אומנם מחמם מעט, אך טעמיו מאפשרים לו עדיין להיות צמח מצוין לסילוק חום פנימי עודף. באיורוודה נקרא גם בשם "אמרוט" שפירושו אמריט, נקטר האלים, אמברוזיה... הצמח בטוח לשימוש אף בילדים, מפאת מחסור במחקרים מדעיים כרגע אינו מומלץ בהריון והנקה. מינון מומלץ: אבקה – עד 8 גרם ביום, טינקטורה - 30% אלכוהול, 3-15 מ"ל TID
אמלקי emblica off
גודוצ'י tinospera cordifolia