top of page

קוד אריכות החיים: האדריכל להאטת הזדקנות התאים

  • igalkutin
  • לפני 4 ימים
  • זמן קריאה 13 דקות

תארו לעצמכם שהיה לכם חומר פלאי שמאפשר לרכב שלכם לא לצבור קילומטראז'. דמיינו שכל נסיעה, במקום לשחוק את המנוע וללכלך את השמן, הייתה דווקא מפעילה צוות מכונאים קטנטן שמתקן כל בורג רופף, מנקה כל פיח ומחזיר את הרכב למצב "אפס קילומטר" בכל לילה מחדש.

בגוף האדם, המכונאי הראשי הזה קיים, ושמו הוא SIRT6. הוא השומר של ה-DNA שלנו, זה שמוודא שהזמן לא ישאיר את אותותיו הכבדים על התאים, האיברים והמוח שלנו.

 

הסירטואינים ששומרים על איזון החיים

משפחת הסירטואינים היא קבוצה של חלבונים המשמשים כ"חיישנים מטבוליים" מתוחכמים, שתפקידם לשמור על יציבות (הומאוסטזיס) ובריאות התא.

הסירטואינים אינם מסוגלים לפעול לבדם; הם תלויים לחלוטין בנוכחותה של מולקולה חיונית בשם ניקוטינאמיד אדנין דינוקלאוטיד, או NAD+, מולקולה זו מצויה בכל תא חי והיא קריטית למטבוליזם האנרגטי ולתיקון ה-DNA.

הסירטואינים בוחנים את היחס בין הצורות השונות של הניקוטינאמיד (יחס NAD+/NADH), המהווה "אינדיקטור" למצב התזונתי של התא. כך הם יודעים מתי עליהם להיכנס לפעולה כדי להשיג איזון.

מחקרים מהשנים 2010 ו-2013 (ראו קישורים למחקרים) הראו כי הסירטואינים מווסתים תהליכי דלקת, תגובה חיסונית, מוות תאי מתוכנן (אפופטוזיס), תגובה חמצונית של התאים ואף תקשורת בין התאים כל זאת על פי המאזן הקלורי. בנוסף, הם ממלאים תפקיד מפתח ביצירת מיטוכונדריה חדשות, בוויסות השעון הביולוגי ובמענה התאי לעקה (סטרס) חמצוני מזיק.

 


המיטוכונדריה: המוח שמאחורי זרימת החיים


אחד הנושאים המרתקים בבריאות הוא אנרגיה, זו לא אנרגיה "רוחנית" אלא היכולת של התאים שלנו לייצר אנרגיית חיים, בריאות מתחילה ומסתיימת ביכולת של הגוף לייצר ולהזרים אנרגיה.

ייצור אנרגיה אינו רק תהליך כימי יבש של המרת סוכר ל-ATP; זהו זרם החיים עצמו. ד"ר מרטין פיקרד (Dr. Martin Picard), חוקר מוביל מאוניברסיטת קולומביה, חולל מהפכה בתפיסה שלנו לגבי המיטוכונדריה במחקרו המכונן.

הוא מסביר כי המיטוכונדריה הן הרבה מעבר ל"תחנות כוח" פשוטות. הן למעשה "מוח תאי" – רשת חברתית ואינטליגנטית של אברונים החשים את הסביבה, מגיבים ללחץ (סטראס), ומתקשרים זה עם זה באופן רציף כדי לקבוע את גורל התא.



זרימת האנרגיה הזו היא כמו נהר שצריך לזרום בעוצמה ובניקיון. כאשר הנהר שוצף והמים צלולים, הגוף נמצא במצב של רגיעה וזרימה או  Flow– הרמוניה תפקודית. אך כאשר המיטוכונדריה, המפקדות על הזרם הזה, חוות עומס יתר או "רעש" תקשורתי, הזרם הופך לעכור ודל, ומתחילה דעיכה ביולוגית ועד יצירת מחלה. המיטוכונדריה אינן רק מייצרות דלק, הן מעבדות מידע רגשי, פיזיולוגי וסביבתי והופכות אותו לפקודות ביולוגיות.


כאן נכנס לתמונה ה-SIRT6. הוא משמש כ"מהנדס המערכת" שמבטיח שהמיטוכונדריה לא רק ייצרו אנרגיה, אלא יעשו זאת מבלי "לדלוף" רדיקלים חופשיים ומבלי לשחוק את התא. SIRT6 הוא רכיב מרכזי בשמירה על שלמות הרשת הזו, הוא מווסת את חילוף החומרים של הגלוקוז והשומן, מגן על האיברונים מפני נזק חמצוני, ומבטיח שהתקשורת הבין-תאית – אותה אינטליגנציה מיטוכונדריאלית – תישאר חדה, מהירה וצלולה.


כל קבוצת הסירטואינים בעלת יכולה השפעה משמעותית על בריאות המיטוכונדריה והן על ההזדקנות. ישנם מחקרים המראים כי ביכולתם של סירטואינים להגדיל את תוחלת החיים.


מחקר משנת 2006 שפורסם ב-Cell מצא תוצאות תואמות בכך שגילה כי ליקויים ב-SIRT6 עשויים להאיץ את תהליך ההזדקנות בעכברים. ההשפעות האנטי-אייג'ינג של SIRT6 עשויות להיות תוצאה של יתרונות אנטי-סרטניים.


מחקרים מראים כי סירטואינים יכולים לסייע בהפעלת חלבוני תיקון DNA ולתמוך בתיקון תאי, סירטואינים ממלאים תפקיד חשוב באוטופגיה תאית  - ניקוי רעלים פנימי של התאים. SIRT1 תומך גם באוטופגיה מיטוכונדריאלית, ניקוי רעלים מתאים ישנים וחידוש תאי. עם זאת, יעילותם של סירטואינים עשויה להיות תלויה בבריאות התאית והמיטוכונדריאלית.

 

סימני ההזדקנות

ההזדקנות אינה תעלומה, אלא תהליך ביולוגי מורכב שניתן למיפוי מדויק. במאמר המקיף ביותר בתחום, "Hallmarks of aging: An expanding universe" שפורסם בכתב העת Cell  2023, הגדירו המדענים 12 "סימני הזדקנות" מרכזיים המרכיבים את הידרדרות הגוף:


חוסר יציבות גנומית: הצטברות נזקים ב-DNA.

שחיקת טלומרים: התקצרות הקצוות המגינים על הכרומוזומים.

שינויים אפיגנטיים: שינוי ב"הוראות ההפעלה" של הגנים.

אובדן פרוטאוסטזיס: הצטברות חלבונים פגומים בתא.

שיבוש בחישת חומרי מזון: חוסר יכולת של התא להגיב נכון לאינסולין וגלוקוז.

דעיכה מיטוכונדריאלית: ירידה בתפקוד תחנות הכוח והמוח התאי.

הזדקנות תאית (Senescence): הצטברות תאי "זומבי" המפרישים חומרי דלקת.

תשישות תאי גזע: איבוד היכולת של הגוף לחדש רקמות.

שיבוש בתקשורת הבין-תאית: יצירת סביבה דלקתית כרונית (Inflammaging).

אוטופגיה משובשת: פגיעה ביכולת הניקוי העצמי של התא.

שיבוש במיקרוביום (Dysbiosis): חוסר איזון בחיידקי המעי.

דלקתיות כרונית: עלייה ברמת הדלקת המערכתית.

 

חשוב להבין: תהליכים אלו הם בלתי נמנעים כחלק ממחזור החיים הביולוגי, אולם יש לנו יכולת אדירה להשפיע על הקצב שלהם. אנחנו יכולים "להמריץ" את ההזדקנות במקרה הרע – דרך תזונה מעובדת, סטרס וחוסר תנועה – או לעכב אותה משמעותית במקרה הטוב.


עובדה חשובה להבנה והיא שמטרתנו אינה רק לעכב הזדקנות או "לחיות חיי נצח", אלא לממש איכות חיים, להפיק את מלוא הפוטנציאל של גופינו ותודעתנו במהלך חיינו.


המחקרים העדכניים מדגישים כי SIRT6 פועל כרגולטור-על (Master Regulator) שנוגע כמעט בכל אחד מ-12 התהליכים הללו. הוא פועל כבלם זעזועים ביולוגי: הוא מתקן שברים ב-DNA לפני שיהפכו למוטציות, שומר על הטלומרים, מווסת את האפיגנטיקה ומדכא את אותה דלקתיות שוחקת. ללא SIRT6 פעיל, הגוף מאבד את השליטה על התיקונים הפנימיים שלו וה"קילומטראז' הביולוגי" מתחיל להיערם במהירות.


פריצת הדרך במחקר: SIRT6, IGF-1 ומחלות מודרניות


מאמר חדש ודרמטי בכתב העת היוקרתי Nature Communications (2025) חושף קשר ישיר בין ירידה בפעילות SIRT6 לבין שורה של מחלות קשות. החוקרים מצאו כי מחסור ב-SIRT6 מוביל לירידה ברמות ההורמון IGF-1 (Insulin-like Growth Factor 1) ברקמות מסוימות, מה שגורם ל:


דעיכה נוירודגנרטיבית: פגיעה ביכולת המוח לתקן את עצמו.

תסמונת מטבולית וסוכרת: שיבוש במאזן הסוכר והאינסולין.

מחלות לב: פגיעה בגמישות כלי הדם ובתפקוד שריר הלב.

סרטן: איבוד הבקרה על תיקון DNA מאפשר לתאים מוטנטיים לשגשג.


הבשורה הגדולה היא שפעילות האנזים אינה קבועה מראש – ניתן להגביר אותה באופן משמעותי באמצעות התערבויות ממוקדות באורח החיים.

 

 כיצד להפעיל ביטוי בריא של סירטואינים (Sirtuins)

בעוד שביטוי יתר קיצוני עלול להיות בעייתי, הגברת פעילות הסירטואינים לרמות אופטימליות תומכת בבריאות ובאריכות ימים. להלן הדרכים המוכחות להפעלת SIRT6 ומשפחת הסירטואינים.

 

תזונה קטוגנית מבוססת מזון אמיתי (Real Food Keto)


תזונה קטוגנית דלה בפחמימות (5-10%), עשירה בשומנים (65-75%) ומתונה בחלבונים (15-30%) היא אחד הכלים החזקים ביותר.

הגבלת גלוקוז: מחקר מ-2015 מצא כי הגבלת גלוקוז מובילה לעלייה ברמות ה-NAD+ ובפעילות הסירטואינים, מה שעשוי להאריך את תוחלת החיים של תאים.

תמיכת קטונים: מחקר ב-2013 הראה כי מצב של קיטוזיס ונוכחות קטונים תומכים ישירות בפעילות סירטואינים .

שיפור מטבולי: תזונה זו תומכת בתפקוד המיטוכונדריה ומגבירה ייצור שומן חום. ברפואה פונקציונלית, אנו מדגישים שימוש ב"מזון אמיתי" (צפיפות תזונתית גבוהה) ולא ב"קיטו ג'אנק" (מזון מעובד דל פחמימה).

עבור מי שמחפש גישה מתונה יותר, ניתן ליישם תזונה עשירה בחלבון איכותי, שפע של ירקות ושומנים בריאים (כגון שמן זית, אבוקדו ואגוזים). תזונה זו מפחיתה את העומס הגליקמי ורמות האינסולין, ובכך מאפשרת לסירטואינים לפעול ביעילות מבלי להזדקק ליחס מאקרו-נוטריינטים נוקשה של קיטו.

 


צום לסירוגין וצומות ממושכים


צום הוא הדרך הישירה ביותר להעלות NAD+ ולהפעיל את כל הסירטואינים ואת SIRT6.

הגבלה קלורית ללא תת-תזונה: מחקר ב- Journal of Cell Biology מצא כי צום מסייע בשיפור רמות SIRT2 וביצוע דה-אצטיליציה לחלבוני מיטוכונדריה שונים. תרגול צום או הגבלת קלוריות תוך כדי סיפוק הצרכים התזונתיים והימנעות מתת תזונה היא דרך יעילה להפחית דלקות, למנוע מחלות ולהאריך את תוחלת החיים.

הפחתת תמותה: מחקר מפורסם על קופים הראה כי הפחתה קלורית ללא תת-תזונה מעכבת הופעת מחלות ומפחיתה תמותה.  סקירה משנת 2015 שפורסמה בכתב העת Aging Research Reviews מצאה כי הגבלת קלוריות עשויה לשפר את תגובת הלחץ, להפחית מחלות הקשורות לגיל, לתמוך בחילוף החומרים ולהאט את תהליך ההזדקנות.


אוטופגיה וסירטואינים: היתרונות של צום דורשים סירטואינים בכדי לקשר בין המחסור באנרגיה לבין אריכות ימים וניקוי תאי. סירטואינים הם חלק מתהליך האיתות התאי של אוטופגיה, שבו התאים מפנים חלבונים פגומים.


איך מתרגלים צום לסירוגין?

צום לסירוגין הוא מחזור בין תקופות של צום (אי-אכילה) לבין "הזנה מלאה במהלך היום.

הצום הפשוט (Simple Fast): מומלץ למתחילים. מדובר ב-12 שעות צום הכוללות את שנת הלילה (למשל: סיום אכילה ב-18:00 וארוחת בוקר ב-06:00 למחרת).

שיטת 16:8: העלאה הדרגתית של חלון הצום ל-16 שעות עם חלון אכילה של 8 שעות. זוהי השיטה שנמצאה כמועילה ביותר עבור רוב האנשים.

 

צום ממושך וצום חלקי:

צום ממושך: צום של יום אחד, 2-3 ימים או אפילו 5-7 ימים למתקדמים. בזמן זה צורכים רק משקאות ללא קלוריות כמו מים מזוקקים ותה צמחים.


צום חלקי: למי שאינו מוכן לצום מלא. כולל צום מרק עצמות או מי מרק ירקות או צום מיצים ירוקים המזינים את התאים בזמן שהעיכול נח.


תזונה מחקת צום (FMD): פרוטוקול ספציפי המבוסס על הגבלה קלורית למשך תקופה קצרה המפעילה את יתרונות הצום.


מחזורי שובע ורעב (Feast/Famine Cycling):

חשוב מאוד לא להתמקד רק ב"מה לא אוכלים" ולשכוח את ההזנה. מחקרים מראים כי כדי להפיק את המירב מהסירטואינים, יש להימנע מתת-תזונה. בחלון האכילה, יש להזין את הגוף במזונות עתירי נוטריינטים: עלים ירוקים, ירקות, תבלינים, פירות בעלי אינדקס גליקמי נמוך, שומנים בריאים, ובשר/דגי פרא מאיכות גבוהה.

 

רכיבי תזונה מרכזיים להפעלת סירטואינים ו SIRT6


פוליפנולים: מעל 650 מ"ג ליום קשורים להפחתת תמותה ב-30% (מחקר). מזונות עשירים בפוליפנולים כוללים ירקות מרים, שמן זית, פירות יער, קפה, תה ירוק, שוקולד מריר, ג'ינג'ר וכורכום. צריכת מזונות ועשבי תיבול אלה יכולה לעזור לגוף שלכם להגיע להפעלה מאוזנת ומיטבית של סירטואין.


כורכומין בשורש הכורכום, ברגמוט כמו בתה ארל גריי, קוורצטין בבצל אדום, חומציות ופירות יער, רזבטרול בחמוציות, אוכמניות, ענבים, יין אדום וסמבוק, 6-שאגאול בג'ינג'ר,  ECCC בתה ירוק, תה אולונג ושוקולד מריר, חומצה קרנוזית באורגנו, מרווה ורוזמרין.


אבץ (Zinc): תומך במסלולי אריכות חיים. אבץ הוא את אחד המינרלים הקריטיים ביותר בגוף. הוא משמש כקו-פקטור (מסייע) ליותר מ-300 אנזימים שונים, ומשחק תפקיד מכריע בתפקוד מערכת החיסון, ריפוי רקמות, איזון הורמונלי (במיוחד טסטוסטרון ואינסולין) ובשמירה על שלמות רירית המעי (Leaky Gut).

צדפות הן המקור העשיר ביותר בטבע בפער משמעותי. בקר (עדיף ממרעה חופשי - Grass-fed), איברים פנימיים: כבד בקר הוא פצצת ויטמינים ומינרלים. בשר טלה מקור מצוין וקל לעיכול עבור רבים. פירות ים, סרטנים ולובסטרים. ביצים, זרעי דלעת (גרעינים לבנים) המקור הצמחי המוביל. זרעי המפ המכילים יחס מצוין של אומגה 3 ו-6. קטניות עדשים, חומוס ושעועית (חובה להשרות/להנביט). אגוזים, קשיו וצנוברים הם העשירים ביותר בקטגוריה זו. שוקולד מריר (מעל 70% מוצקי קקאו) מכיל כמות יפה של אבץ.

 

אומגה 3: חומצות שומן אומגה 3 הן שומנים בריאים חשובים מאוד המסייעים בהפחתת דלקות כרוניות. על פי מחקר משנת 2013 שפורסם בכתב העת  Aging' תוספי שמן דגים מסוג אומגה 3 מסייעים בהפחתת דלקות ועקה חמצונית וכתוצאה מכך, עשויים להאריך את תוחלת החיים ולהפחית מחלות הקשורות לגיל.

מקורות לאומגה 3:

דגים שמנים: סרדינים, מקרל, אנשובי, סלמון - עדיף מים צפוניים/פראי, ו-הרינג.

דגש פונקציונלי: דגים קטנים עדיפים כי הם מכילים פחות כספית ומתכות כבדות.

שמן כבד דגים מקור מעולה ל-EPA/DHA בתוספת ויטמינים A ו-D טבעיים.

ביצי חופש מועשרות, בשר ממרעה חופשי (Grass-fed Beef): מכיל פי 2 עד 5 יותר אומגה 3 בהשוואה לבשר מתעשיית הפיטום (Grain-fed).

מקורות מן הצומח, זרעי פשתן (טחונים): המקור העשיר ביותר ב-ALA. יש לצרוך אותם טחונים טריים, אחרת הם עוברים במערכת העיכול מבלי להיספג.

זרעי צ'יה: עשירים בסיבים וב-ALA. יציבים יותר מחמצון לעומת פשתן.

אגוזי מלך: האגוז היחיד עם כמות משמעותית של אומגה 3.

זרעי המפ (קנביס): מכילים יחס אידיאלי בין אומגה 3 לאומגה 6.

אצות (Algae): המקור הצמחי היחיד שמכיל DHA ו-EPA באופן ישיר (זהו המקור ממנו הדגים עצמם מקבלים את האומגה 3 שלהם).

 

ניאצין (ויטמין B3): חשוב מאוד לבריאות המוח והנפש, בין היתר. מחקר משנת 2013 שפורסם ב-Nature Chemical Biology מצא שניאצין תומך בחילוף חומרים אנרגטי ובתוחלת חיים. מרכיב ליבה בייצור אנרגיה תאית. הניאצין הוא המקור לבניית המולקולות NAD ו-NADP, שהן קריטיות לתיקון דנ"א (DNA repair), תפקוד המיטוכונדריה ונטרול רדיקלים חופשיים. מזונות עשירים בניאצין כוללים כבד, איברים פנימיים, בשר אדום, עופות, דגים, שמרים תזונתיים, מוצרי חלב, זרעי חמנייה וזרעי דלעת, אבוקדו, בוטנים, אצות ופטריות.

 

ויטמין D: חיוני ביותר לגוף והרבה מאיתנו בחוסר. ויטמין D הוא אחד הוויטמינים החשובים ביותר, החיוני לבריאות מערכת החיסון, העצמות, השרירים, השיניים, המוח והנפש. ויטמין D הוא בעצם פרו-הורמון (Secosteroid). הוא משפיע על ביטויים של למעלה מ-2,000 גנים בגוף האדם. האתגר הגדול עם ויטמין D הוא שקשה מאוד להגיע לרמות אופטימליות דרך תזונה בלבד. המקור העיקרי הוא חשיפה לשמש.

על פי מאמר משנת 2016 שפורסם בכתב העת Cell Reproduction, ויטמין D תומך בתגובת לחץ בריאה, הומאוסטזיס של חלבונים ואריכות ימים.

 


אורח חיים ופעילות גופנית


תנועה ואורח חיים מודע הם עמודי התווך להפעלת מנגנוני אריכות ימים.


תנועה ופעילות גופנית סדירה:

תנועה אינה רק דרך לשרוף קלוריות, אלא כלי רב עוצמה לשיפור רמות הסירטואינים. על פי מחקר מ-2009 שפורסם ב-Mechanisms in Aging and Development, פעילות גופנית מעניקה הגנה אנטי-דלקתית ואנטי-אוקסידטיבית ומעלה ישירות את רמות סירטואינים. מחקר  ב-Molecular Cell (2011) מצא כי מסלולי cAMP, המופעלים בזמן דרישת אנרגיה גבוהה (כמו אימון עצים או חשיפה לקור), מפעילים  סירטואינים במהירות.

המלצות מעשיות: שילוב של אימוני HIIT (אימון הפוגות בעצימות גבוהה) לצד פעילות אירובית מגוונת (ריצה, רכיבה, שחייה, טרמפולינה), אימוני התנגדות (משקולות, TRX) ואימונים בעצימות נמוכה (יוגה, פילאטיס). חשוב לשמור על תנועה לאורך כל היום – הליכה, מתיחות ומשחק.

 

ניהול סטרס ואופטימיזציה של שינה:


 על פי מחקר משנת 2013 שפורסם ב-Science, סירטואינים מושפעים ישירות על ידי השעון הביולוגי שלנו – על ידי המקצבים צירקדיים החשובים. כאשר המקצבים הצירקדיים שלנו אינם מאוזנים, פעילות סירטואינים תרד ונחווה רמות אנרגיה נמוכות יותר.

כדי להפחית את רמות הלחץ, אפשר לתרגל מדיטציה, עבודת נשימה, הרפיית שרירים מודרכת, ויזואליזציה מודרכת, הכרת תודה, הארקה, זמן בטבע ושינויי חשיבה. העבירו באופן מודע את האנרגיה שלכם מאנרגיה שלילית ולחץ ככל האפשר. לדוגמה, במקום לרענן את החדשות בכל שנייה, ייתכן שתרצו לראות את רגעי השיא פעם ביום.

למדו לשנות את חשיבתכם ולמצוא את החיובי בכל דבר ולסמוך על התהליך. תפילה יכולה לספק הדרכה אמיתית. בלו זמן עם חברים ובני משפחה מעודדים ותומכים וחפשו קהילה תומכת.

כדי לתמוך בשינה שלכם, פתחו שגרת לילה שמרגיעה אתכם. הימנעו ממכשירים אלקטרוניים, חדשות, לחץ, אוכל וקפאין. נסו מתיחות, מדיטציה, תפילה, קריאה, צביעה או שיחות חיוביות. קחו אמבטיה מרפאת או לגמו תה צמחים. הקפידו ללכת לישון ולהתעורר באותה שעה בכל יום כדי לתמוך במקצבים היומיים שלכם.


 


חשיפה לחום וסאונה אינפרא-אדומה:

חשיפה לחום והזעה מעלים את רמות ה-$NAD^+$ ובעקבות זאת את SIRT1 (45). סאונה אינפרא-אדומה נמצאה כיעילה יותר מסאונה רגילה, שכן האור האינפרא-אדום חודר עמוק יותר לרקמות, מסייע בשחרור רעלים מסיסי שומן וממריץ מסלולי דטוקסיפיקציה פנימיים.


 

חשיפה לקור ומקלחות קרות:

בדומה לחום, גם קור מפעיל את הסירטואינים דרך מסלולי ה-cAMP (43). מקלחות קרות הן אסטרטגיה פשוטה ויעילה: ניתן להתחיל בסיום המקלחת במים קרים או לבצע חילופים בין חם לקר (Contrast Showers), מה שמשפר את הגמישות המטבולית ואת תגובת הסטרס התאית.


 

האטת הזדקנות - צלילה לעומק: תוספי תזונה ומולקולות אריכות ימים


מדענים זיהו 12 תהליכים שגורמים לנו להזדקן – כמו חלודה ב-DNA, התקצרות של קצוות הכרומוזומים (טלומרים) והצטברות של "תאי זומבי" דלקתיים. למרות שמדובר בתהליכים טבעיים, אנחנו יכולים להשפיע על הקצב שלהם: להאיץ אותם על ידי תזונה גרועה וסטרס, או להאט אותם על ידי הפעלת סירטואינים ו ה-SIRT6.

חשוב לזכור: התוספים הם "הקצפת שעל העוגה". הבסיס תמיד יהיה תזונה נכונה, שינה טובה ותנועה. אבל כשיש בסיס חזק, החומרים הבאים יכולים לפעול כמו "מאיצי תיקון" עוצמתיים.


1. ניקוטינאמיד מונו-נוקלאוטיד NMN – המטען של הסוללה

אם הסירטואינים הם המכונאים, ה  NAD הוא הסוללה של המברגה החשמלית שלהם. ה-NMN הוא החומר שהופך ישירות ל-NAD. כשאנחנו לוקחים NMN, אנחנו בעצם מטעינים את הסוללות של כל מערכות התיקון בגוף. NMN הוא אחד הכלים החזקים ביותר להעלאת רמות ה-NAD ככל שאנו מתבגרים, רמת ה"דלק" הזו בתאים צונחת ב-50% ויותר. ה-NMN נספג בתא והופך ישירות ל NAD , מה שמאפשר ל-סירטואינים לעבוד.

אפשר היום לקנות אבקת NMN ולהשתמש כתוסף תזונה. המינון המקובל נע בין 250 מ"ג ל-1,000 מ"ג ביום. מומלץ ליטול בבוקר על קיבה ריקה (או מתחת ללשון בספיגה סוב-לינגואלית) כדי למקסם את רמות האנרגיה לאורך היום.

 

2. רזברטרול וקוורצטין – המנהלים של "ניקוי"

רסברטרול הוא פוליפנול המצוי בקליפת ענבים, פירות יער ויין אדום. קוורצטין הוא פלבנואיד המצוי במגוון מזונות צמחיים, כולל בצל, תה ירוק, תפוחים, פירות יער וגינקו בילובה. שניהם מציעים יתרונות אנטי דלקתיים ומפחיתים חמצון.

שניהם יודעים לדמות צום בגוף - גורמים לו לחשוב שהוא נמצא בצום, גם אם אכלנו. זה גורם לתאים להיכנס למצב של התייעלות וניקוי עצמי. הקוורצטין פועל גם כ"שומר" שמונע מהגוף לבזבז את ה-NAD שלו על דברים מיותרים.

על פי מחקר משנת 2010, רסברטרול מסייע לחקות הגבלת קלוריות, לתמוך בסירטואינים, להפחית דלקות ולהאריך את אורך החיים.

על פי מחקר משנת 2020 שפורסם ב-Frontiers in Pharmacology, קוורצטין הוא פיטוכימיקל טבעי שיכול לעזור להפעיל סירטואינים.

 

3. אורליטין A (Urolithin A) – פינוי אשפה מתחנות הכוח

לפעמים תחנות הכוח שלנו (המיטוכונדריה) נשחקות ומתחילות להוציא רעלים. אורליטין A הוא החומר היחיד שיודע לסמן לתא "תזרוק את המנוע הישן הזה ותבנה מנוע חדש". התהליך הזה נקרא 'מיתופגיה' – וזה הסוד לשמירה על אנרגיה של צעירים. מיתופגיה הוא תהליך של ניקוי ומיחזור מיטוכונדריות והוא חיוני ליעילות אנרגתית של התאים שלנו.

מחקרים שפורסמו ב-Nature Metabolism הדגימו כי אורוליטין A משפר את כוח השריר וסיבולת בקרב מבוגרים, תוך השפעה על מסלולי אריכות ימים.

מינון מקובל: 500 מ"ג ביום הוא המינון הנפוץ ביותר שנבדק במחקרים. ניתן ליטול עם או בלי אוכל, רצוי בבוקר כדי לתמוך בתפקוד השרירים והאנרגיה.

 

4. ברברין – "התרמוסטט" של הסוכר

סוכר גבוה בדם הוא כמו דבק שסותם את המערכות. הברברין פועל כמו שוטר תנועה שמכוון את הסוכר ישר לתוך התאים כדי שיישרף לאנרגיה, במקום שיישאר בדם ויגרום לדלקות. הוא מפעיל אנזים בשם AMPK שאומר לגוף: "תפסיק לאגור שומן ותתחיל לייצר אנרגיה". ברברין מפעיל בצורה עוצמתית את פעילות המיטוכונדריות ופעילות אוטופאגיה בתאים (ניקוי תאי).

מינון מקובל: 500 מ"ג, פעמיים עד שלוש פעמים ביום. מומלץ ליטול כ-20-30 דקות לפני הארוחות כדי לסייע בוויסות רמות הסוכר המשתחררות מהמזון.

 

5. ספרמידין – שואב האבק התאי

 עם השנים מצטבר בתוך התאים "זבל" – חלבונים שהתקלקלו ולא פונו. הספרמידין מפעיל מערכת שנקראת 'אוטופגיה', שהיא בעצם שואב אבק פנימי שמפרק את הזבל הזה וממחזר אותו לחומרים מועילים.

ספרמידין הוא פוליאמין טבעי הנמצא בנבט חיטה, פטריות וגבינות מיושנות, והוא מגן על ה-DNA ומפעיל מסלולים סינרגטיים לסירטואינים.

מחקרים אפידמיולוגיים וקליניים הראו קשר בין צריכת ספרמידין לירידה בתמותה מכל הסיבות ושיפור בתפקוד הקוגניטיבי.

מינון מקובל: המינון נע בין 1 מ"ג ל-10 מ"ג (תלוי בריכוז התמצית). בדרך כלל ניטל פעם אחת ביום, בערב או עם הארוחה האחרונה, כדי לתמוך בתהליכי התיקון המתרחשים בלילה.

 

6. מתילן בלו (Methylene Blue) – משפר זרימת האלקטרונים

זהו חומר מרתק המשמש ברפואה פונקציונלית כ"נוטרופי" – משפר פעילות מוחית וכמשפר תפקוד מיטוכונדריאלי.

במינונים קטנים, החומר הזה עוזר לתחנות הכוח שלנו לעבוד בצורה חלקה יותר. הוא עוזר להעביר את האנרגיה בתוך התא מבלי לייצר "פסולת חמצונית" (רדיקלים חופשיים) שפוגעת בתא. הוא נחשב למגן מצוין על תאי המוח.

מתילן בלו פועל כנשא אלקטרונים במיטוכונדריה ומחמצן NADH בחזרה ל-NAD+. פעולה זו מעלה את יחס ה-NAD+/NADH, ובכך מפעילה ישירות את הסירטואינים.

זהירות: יש להשתמש בדרגת "Pharmaceutical grade" בלבד ובמינונים נמוכים מאוד (Hormetic dose).

מינון מקובל: מינון נמוך מאוד (Micro-dosing) של 5-30 מ"ג ביום. נלקח בדרך כלל בצורת נוזל מדולל במים בבוקר. זהירות: אין ליטול בשילוב עם תרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI.

 

7. כורכומין ופטריית ריישי – "חליפת המיגון"

כורכומין פועל כמו מטף כיבוי שמרגיע דלקות "שקטות" בגוף. פטריית הריישי (גנודרמה) עוזרת לגוף להתמודד עם סטרס ומונעת נזק ל-DNA שלנו. הן שומרות על התאים מפני "חלודה" ביולוגית.

כורכומין חוסם את ה"פקודות" של הדלקת (NF-kB) בתוך התא. פטריית הריישי מחזקת את מערכת החיסון ומגינה על ה-DNA מנזקים סביבתיים, מה שמאפשר ל-SIRT6 לעבוד פחות קשה על תיקונים ויותר על תחזוקה.

מינון מקובל: כורכומין: 500-1,000 מ"ג ביום (רצוי עם פיפרין לספיגה או ליפוזמולי). ריישי: 500-1,000 מ"ג של תמצית תקנית. הכורכומין ניטל עם אוכל, והריישי מומלצת במיוחד בשעות הערב בזכות השפעתה המרגיעה.

 

8. מגנזיום – רב-אומן לתיקונים

 המגנזיום משתתף במאות תהליכים. הוא הכרחי לכל פעולת תיקון של ה-DNA. בלעדיו, המכונאים (האנזימים) פשוט לא יכולים להחזיק את כלי העבודה שלהם. הוא עוזר להרגיע את מערכת העצבים ולשמור על המוח צעיר.

מגנזיום הוא מינרל חשוב לבריאות השרירים, תפקוד העצבים, בריאות המוח, בריאות הנפש, הרפיה, לחץ דם תקין ובריאות מערכת החיסון. על פי מחקר משנת 2017 שפורסם ב-Health, מגנזיום יכול להפעיל את היתרונות האנטי-אייג'ינג של סירטואין ועשוי לסייע בהיפוך מחלת אלצהיימר וסוכרת.

אני ממליץ על שימוש יומי במגנזיום. שילוב  טוב הוא של מגנזיום מלאט התומך בבריאות המיטוכונדריה ומגנזיום L-threonate שהוא הצורה הטובה ביותר של מגנזיום לייצוב הורמוני לחץ ולשיפור בריאות המוח.

מינון מקובל: 300-400 מ"ג ביום. מומלץ להשתמש במגנזיום L-תריאונט לבריאות המוח או במגנזיום מאלאט לאנרגיה ותפקוד שרירים. רצוי ליטול בערב כדי לסייע בהרפיה ושינה.

 

9. מלטונין – המגן של הלילה

כולנו מכירים אותו כהורמון השינה, אבל הוא הרבה יותר מזה. מלטונין הוא נוגד חמצון חזק במיוחד שחודר לתוך תחנות הכוח בזמן שאנחנו ישנים ומנקה אותן מהנזקים של היום. הוא שומר על הלב ועל כלי הדם בזמן המנוחה.

מלטונין הוא הורמון המופרש בעיקר על ידי בלוטת האצטרובל ותומך בקצב היממה ובמחזור השינה-ערות. תוספי מלטונין תומכים בשינה ומפחיתים נדודי שינה.

על פי מחקר משנת 2020 שפורסם ב-Frontiers in Physiology, SIRT1 יכול לסייע בוויסות תפקוד הלב, ומלטונין יכול לתמוך בפעילות סירטואינים, להפחית דלקות, להפחית עקה חמצונית ולהפחית את הסיכון לפגיעה בלב הקשורה להשמנת יתר.

מינון מקובל: המינון נע בין 0.3 מ"ג (מינון פיזיולוגי) ל-3 מ"ג. מומלץ ליטול כ-30-60 דקות לפני השינה בסביבה חשוכה.


 

סירטואינים ובפרט SIRT6 הם האדריכלים, אך הם  זקוק לחומרי בניין (תוספים), לתחזוקה שוטפת (צום) ולזרימת אנרגיה נקייה (מיטוכונדריה). המפתח לאריכות ימים הוא השילוב החכם בין כל הכלים הללו.

תשומת לב לאותם חומרים מהווה מפתח להאטת הזקנות, ובעצם למיצוי פוטנציאל הבריאות שלנו!

 

 
 
 

תגובות


bottom of page