האם תסמונת פוסט COVID-19 תהיה המצב ה'נורמלי החדש 'שלנו?
בעוד שווירוס הקורונה ומחלת הקורונה החלו כמעט לפני שנתיים, המון עדיין חווים תסמונת פוסט ויראלית שמקשה מאוד על חייהם. עייפות מתישה, ערפל מוחי וקשיי נשימה, דלקות כרוניות, חיסון חלש והחרפה של מחלות קיימות נמשכים במחלימים מווירוס הקורונה. זה מאמר שני מתוך סדרה של 3 מאמרים.
אז מה מניע את התסמונת הזו, והאם יש משהו שאנו יכולים לעשות כדי לשפוך אור על המצב הזה?
המחקר הבינלאומי הגדול ביותר אי פעם בקרב אנשים עם פוסט קורונה (קישור למחקר) בדק 3762 אנשים אשר חלו בקורונה. המחקר זיהה יותר מ-200 תסמינים: מערפול מוחי והזיות ועד לרעד וטינטון. אחוז גבוה מתסמינים נמשך למעלה מ-7 חודשים לאחר תום המחלה.
מלבד התסמינים השכיחים (ראו מאמר מס 1) ישנם תסמינים שונים פחות שכיחים שנקשרו לסינדרום פוסט קורונה כמו הזיות ראייה, רעד, גירוד בעור, שינויים במחזור החודשי, הפרעות בתפקוד המיני, דפיקות לב, בעיות בשליטה על שלפוחית השתן, שלבקת חוגרת, אובדן זיכרון, טשטוש ראייה, שלשולים וטינטון. חשוב מאד לציין כי אותה תסמונת פוסט קורונה עלולה להתרחש גם אצל אלו אשר חלו במחלה קלה מאד ואף כאלו שרק נדבקו בנגיף (קישור מחקר).
כפי שציינו במאמר הקודם, פוסט קורונה יכול לפגוע בכל מערכת וכמעט בכל תא בגוף וזאת מאחר והמנגנון
המאפשר לנגיף להדביק תאים אנושיים הוא אנזים המכונה הממיר אנגיוטנסין 2, או "receptor ACE2". החלבון הנ"ל הוא המספק את נקודת הכניסה לנגיף הקורונה להתחבר ולהדביק מגוון רחב של תאים אנושיים. ACE2 הוא חלבון על פני השטח של סוגי תאים רבים. זהו אנזים שיוצר חלבונים קטנים - על ידי חיתוך החלבון הגדול יותר - שממשיך לווסת את הפונקציות בתא. באמצעות חלבון הנמצא על פני הווירוס, וירוס SARS-CoV-2 נקשר ל-ACE2 - כמו מפתח המוחדר למנעול - לפני כניסה וזיהום של תאים. לפיכך, ACE2 פועל כפתח תאי או קולטן - לנגיף הגורם ל-COVID-19.
ה-ACE2 הוא מרכיב חיוני במסלול ביוכימי הקריטי לוויסות תהליכים כגון לחץ דם, ריפוי פצעים וריפוי דלקת, הנקרא מסלול רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון (RAAS). אותו אנזים נמצא בעיקר ברקמות הריאות, הלב וכלי הדם, הכבד, מערכת העיכול והכליות שם גם מוקדי "הנזק" המתמשך. כפי שצוין במאמר הקודם, אלו אשר חלו בצורה קשה ובפרט אלו אשר נזקקו לאשפוז, טיפול תרופתי או שימוש במכונת הנשמה, הם אלו אשר סיכוייהם לסבול מתופעות פוסט קורונה הגדולים ביותר וכנראה מתסמינים החמורים ביותר כמו פגיעה מוחית, פגיעה נשימתית או פגיעה לבבית ואלו יזדקקו לתוכנית שיקום משמעותית.
אולם במרפאה, וכן עדויות רבות אחרות מראות כי אלו אשר חלו במחלה קלה ובינונית, לא נזקקו לאשפוז או טיפול תרופתי, חלקם עברו זמן מחלה קליל ביותר, חווים תסמינים רבים במשך שבועות וחודשים לאחר תום המחלה.
כאשר אני מנסה להגדיר מי אלו אשר להם "סיכוי" רב יותר לסבול מתסמינים של פוסט קורונה אני רואה כמה מצבים ועובדות אשר חוזרים על עצמם:
באמירה פשטנית אני רואה בצורה ברורה כי אנשים אשר חלו בקורונה ומצב בריאותם טרם המחלה היה ירוד, או אורח החיים שלהם והתזונה שלהם היו גרועים ופוגעניים – הסיכויים שלהם לפתח פוסט קורונה גדול יותר.
חולים ונדבקים אשר לא תמכו בעצמם דרך תזונה, תוספי תזונה, צמחי מרפא בזמן המחלה ולאחר מחלה. ולכן אני ממליץ לכל מי שנדבק ובפרט מי שחווה מחלה קלה או בינונית לקבל יעוץ מקצועי, להכין לעצמו "ערכה" לתמיכה ולהקפיד לקחת את אותה ערכה במהלך חודש לפחות לאחר תום המחלה. חשוב לי לציין כי את אותה ערכת תוספים (אלו אשר אנו ממליצים פה בסדרת המאמרים), חשוב לקחת במינון מתאים ולא במינון חסר.
חולים ונדבקים אשר לא מקפידים על תזונתם במהלך המחלה ולאחריה. במאמר זה נפרט עקרונות בסיסיים לתזונה המתאימה לאחר מחלה. זו תזונה קלה, פשוטה לעיכול, דלה במרכיבי מזון אשר עלולים לעורר את מערכת החיסון לפעולה מיותרת (כמו מוצרי חלב, גלוטן וכו') ובעלת שפע מרכיבים אשר תומכים במערך החיסון של הגוף ומאזנים תגובה דלקתית בגוף.
אלו אשר סבלו מחולשה של מערכת החיסון, אלרגיות כרוניות נשימתיות בעיקר, רגישות רבה למזונות שונים, דלקות כרוניות בגוף, מחלות אוטו אימוניות ברקע.
אנשים בעלי עודף משקל, בעלי פעילות מטבולית חלשה, בעלי רמות סוכר גבוהות.
אנשים עם חולשה של הכבד, כבד שומני, או גוף אשר עמוס ברעלים.
אנשים בעל פעילות לבבית חלשה, יתר לחץ דם.
אנשים עם מעי דליף, טפילים במעיים או חוסר איזון במערכת העיכול (SIBO – small intestine bacterial overgrowth) או הליקובקטר פילורי או זיהום קנדידה (פטרת).
אולם ראיתי כבר כאלו אשר מאד קפדנים עם בריאותם, תזונתם ואורחות חייהם ועדין סבלו מפוסט קורונה.
במאמר הקודם התחלתי לפרט את הסיבות (התיאורטיות) להתפתחות פוסט קורונה. בואו נבדוק עוד כמה מצבים.
פגיעה מוחית
אנו יודעים כי אחד הביטויים המשמעותיים של פוסט COVID הוא פגיעה מוחית. במחקר שהתפרסם במגזין "LANCET" מתארים החוקרים 125 סוגי פגיעות במוח לאלו אשר עברו מחלת קורונה כולל דמנציה, ירידה בפעילות קוגניטיבית, דיכאון, דלקתיות במוח ואיסכמיה (חוסר הזנת דם לתאי המוח). אחד ממחברי הדו"ח, פרופ' טום סולומון מאוניברסיטת ליברפול, אמר, "עכשיו ברור שהנגיף הזה אכן גורם לבעיות במוח, בעוד שבתחילה חשבנו שהכל קשור לריאות. חלק מזה נובע מחוסר חמצן למוח. אבל נראה שיש הרבה גורמים אחרים, כמו בעיות בקרישת דם ותגובה יתר דלקתית של המערכת החיסונית. צריך גם לשאול האם הנגיף עצמו מדביק את המוח".
אחת התיאוריות המובאות במחקר אשר בדק למעלה מ-800 חולי קורונה, ציין כי למעלה מ-50% חוו פגיעה מוחית או פגיעה נוירולוגית כולל כאבי ראש, בעיות ראייה, נדודי שינה, פגיעה נוירולוגית אחרת ועוד. החוקרים מציינים כי יתכן ווירוס הקורונה הוא נוירוטוקסין (רעלן למערכת העצבים והמוח) ופוגע במחסום דם מוח (BBB – blood brain barrier) ובכך מאפשר לרעלנים אחרים להיכנס למוח ולייצר דלקת ופגיעה נוירולוגית ארוכת טווח לאחר מחלה (קישור למחקר).
חוקרים מציינים כי הכניסה של הווירוס למוח דרך עצב האולפקטורי (עצב ההרחה) (מחקר) יחד עם פגיעה במחסום דם-מוח המאפשרת כניסת רעלנים אחרים למוח, משפיעה לרעה על הניקוז לימפתי מתאי המיקרוגליה במוח (בעצם – תהליכי ניקוי המוח). במחקר זה מציינים החוקרים כי הפגיעה "במערכת הגילימפטית" של המוח מביאה להצטברות של חומרים מעוררי דלקת .
חולשה של מיטוכונדריות
הנגיף SARS-CoV-2 מסוגל להחליש בצורה משמעותית את תפקוד המיטוכונדריה (קישור למחקר). המיטוכונדריה – אברונים הנמצאים בכל תא ותא (בכל רקמה יש מספר אחר של מיטוכונדריות בהתאם לתפקוד התא / הרקמה) המהוות תחנות הכוח לייצור האנרגיה של התאים שלך. עם זאת, זה יוצר בעיה הרבה יותר גדולה מאשר רק ייצור אנרגיה מופחת.
חוקרים בודקים היום את המניפולציות של וירוס הקורונה על מיטוכונדריות ובעצם "חטיפת" מיטוכונדריות ע"י הווירוס - תצפיות אלו מצביעות על כך שלוקליזציה ברורה של RNA ויראלי וחלבונים במיטוכונדריה חייבת למלא תפקידים חיוניים בפתוגנזה של SARS-CoV-2 ולהפעיל דלקת הנגרמת על ידי אותו DNA מיטוכונדראלי אשר הושפע ע"י הווירוס ולדכא חסינות מולדת וסתגלנית. ה-ACE2, אותו אנזים, חלבון אשר מעורב במחלת הקורונה, מסדיר את תפקודי המיטוכונדריה (קישור למחקר). אנזים זה מעורב בנשימה תאית, יצור ATP, וויסות NADPH oxidase 4, והורדת רמות חמצון במיטוכונדריה. פגיעה באנזים זה ע"י וירוס הקורונה תוריד בצורה משמעותית מאד את יכולת המיטוכונדריה לייצר אנרגיה ולשמור על התא מדלקות וחמצון. המיטוכונדריות שלנו מעורבות מאוד בתגובה החיסונית. למעשה, בלעדיהן, הגוף שלנו לא היה יודע על התקפה על פתוגנים פולשים (קישור למחקר)
מחקרים מראים שהנגיף הזה מצליח להיכנס לתאים שלנו, שם הוא מתמרן את תפקוד המיטוכונדריה כדי להסתתר ממערכת החיסון של הגוף שלך בזמן שהוא משתכפל ללא זיהוי. לאחר מכן הוא יכול להשתמש במיטוכונדריה שלך כדי לדכא את התגובה החיסונית של הגוף שלנו, מצב זה, כפי שכבר צוין, יחליש את יצור האנרגיה ואת התגובה החיסונית של הגוף.
אם במהלך ההדבקה הראשונית ב-Covid-19, המיטוכונדריה סובלת מנזק והיא חלשה, זה יכול להסביר חלק מהסימפטומים שלאחר ה-Covid כמו עייפות וערפל מוחי, שכן המיטוכונדריה אחראיות לייצור האנרגיה הדרושה לכל תפקוד חילוף החומרים והמוח. חולשה של המיטוכונדריות נגרמת מסיבות רבות כמו שינה לקויה, תשישות ורמות מתח גבוהות, דלקות כרוניות, עודף רעלים בגוף ועודף סוכר, פעילות הורמונלית לא מאוזנת וכמובן גם הגיל.
הפעלה מוגברת של תאי פיטום (מאסט) MAST CELLS
תיאוריה זו כוללת תגובת שרשרת של פיזיולוגיה תאית. עדויות מצביעות על כך ש-COVID-19 יכול לגרום להפעלה חריגה של תאי פיטום, הקו הראשון של ההגנה החיסונית, מה שגורם למערכת החיסון לפעול בצורה לא יציבה וגורם לאדם להיות חולה עוד יותר (קישור למחקר.) אז מה הם תאי פיטום? תאי מאסט הם סוגים מסוימים של תאי דם אדומים העמוסים בהיסטמין אשר משתחררים בתגובה לטריגרים דלקתיים מסוימים. הם חלק בלתי נפרד ממערכת החיסון שלנו. תאי מאסט מבטאים גם קולטני ACE2 שאנו יודעים שהוא הקולטן העיקרי ל-SARS-COVID-2. האם זה יכול להפוך את תאי הפיטום לקולטן של הנגיף? (קישור למחקר).
תפקידם הבסיסי הוא להתמודד עם זיהומים (כגון וירוסים), חומרים זרים ורעלים והם עושים זאת על ידי שחרור היסטמין שאחראי לתגובת החום ותגובת דלקת ואלרגיה (נזלת, עיטוש, גרד בעיניים, גרד בעור , שלשול, פריחה ועוד) שאתם עלולים לחוות על הגוף שלכם אם אתם נוגעים במשהו שמגרה את העור. יחד עם המערכת החיסון הנרכשת, זו אשר מכילה מערכת תאים לימפוציטים מסוג T ו-B ויצירת נוגדנים, מערכת תאי מאסט היא מערכת מהירה ומיידית והיא זו הקשורה לסערת הציטוקנים במחלת קורונה סוערת.
תאי מאסט מושפעים ובעלי קשר קריטי בין מערכת החיסון למערכת העצבים. ולכן מצבים עיצביים כרוניים (כמו לחץ כרוני, חוסר שינה, טראומה וכו') עלולים לגרום להפעלה מיותרת של תאי מאסט. כאשר תא מאסט מגורה כל הזמן עם אותות (מרעלים, חומרים זרים או מצבי דחק של מערכת העצבים), הם יכולים לאבד את הספציפיות שלהם ולהתחיל להגיב לגירויים רגילים וקלים ולגרום לשורה של תגובות לא רצויות 'מוזרות' ולעיתים קרובות זה גורם לאנשים לתגובות רבות של רגישויות ללא דפוס ברור. מעניין שתאי פיטום מאחסנים את הורמון בלוטת התריס (T3) ובעלי קולטנים מסוימים להורמון בלוטת התריס (TSHR), מה שמרמז על שני דברים: ראשית תפקוד לקוי של בלוטת התריס עשוי להוות גורם סיכון ל-Long-covid או שנית שתאי מאסט מופעלים עשויים להשפיע על בלוטת התריס. (קישור למחקר)
החיידקים הטובים מול ווירוס הקורונה
המיקרוביום האנושי הוא קהילות של מיקרואורגניזמים (חיידיקם, פיטריות, ווירוסים ואחרים) החיים בסימביוזה עם בני אדם, בעיקר במערכת העיכול ועל גבי מערכות שונות הגוף. אנו מכירים אותם בעיקר בשם הפופולארי – החיידקים הטובים (פרוביוטיקה). הם ממלאים תפקיד חשוב בתגובה החיסונית של האדם לזיהום ויראלי בדרכי הנשימה. עדויות על הקשר בין המיקרוביום האנושי ומחלת הקורונה (COVID-19) מביאות הסתכלות מעניינת מאד. אנו יודעים כי ווירוס הקורונה פוגע בתאי מערכת העיכול באחוז גבוה מן החולים וגורם לדלקתיות, הפעלת מערכת החיסון שבתוך מערכת העיכול (GALT (Gut-associated lymphoid tissue, ולתסמינים כמו שלשולים, גזים, כאבי בטן, בחילות ועוד. (קישור למחקר).
מחקרים מראים כי הפגיעה של ווירוס הקורונה שמוצא את תאי המטרה שלו (קולטנים של ACE2) בצורה נרחבת מאד ברקמות מערכת העיכול ובפרט במעיים, משבשת את המערך החיידקי העדין של מערכת העיכול ומפה ההשפעה על הגוף כולו, כולל מערכת החיסון, מערכת העצבים והמוח (מערך החיידקים הטובים במערכת העיכול משפיע ומתקשר עם שאר מערכות הגוף) (קישור למחקר). הבנת הקשר בין מיקרוביום המעי, חומרת הזיהום ב-COVID-19 ותסמינים מתמשכים לטווח ארוך הם תחומי מחקר פעילים. המחקרים העדכניים ביותר מצביעים על כך שהמיקרוביום של המעי תורם הן למהלך והן לחומרת ה-COVID-19 (קישור למחקר).
דיסביוזיס (חוסר איזון במערך החיידקי) במעיים תורם לאובדן של חיידקים מועילים, לשגשוג של חיידקים שעלולים להזיק ולהפחתה במגוון המיקרוביאלי. לפירוק אפיתל ודלקת, אשר הוכחו כמגבירים את רמות האנזים הממיר אנגיוטנסין 2 (ACE2) - יעד חלבון של SARS-CoV-2. (קישור למחקר, קישור למחקר). מצב זה מוביל לחדירות של המעי (מעי דליף) ולעומס של חומרים, ופתוגנים החודרים לגוף ומהווים גורם מעורר של מערכת החיסון להגברת התהליך הדלקתי – מצב זה מחמיר ומקשה את תהליך ההחלמה.(קישור למחקר). מצב זה משפיע על מערכות הגוף השונות ומחריף את הדלקתיות ואת המחלה. עובדה מדעית זו מראה את הקשר הישיר בין המעיים לבין הריאות וההשפעה ההרסנית של הווירוס על הריאות בהקשר זה (קישור למחקר).
סקר שנערך ב-15 ביולי 2021 בקרב 3,762 חולים שפורסם ב-Lancet, מצא כי 84% עד 86.6% מהחולים עם לונג קוביד – פוסט קורונה, חווים מצוקה ממושכת במערכת העיכול, כולל שלשולים, אובדן תיאבון, הקאות, כאבי בטן, בחילות, עצירות וריפלוקס שבועות רבים וחודשים לאחר תום המחלה. מספר מחקרים מראה כי להשפעה ארוכת הטווח של ווירוס הקורונה על מערכת העיכול ישנה השפעה ארוכת טווח על מערכת הגוף השונות וככל שמערכת העיכול נפגעת יותר בזמן המחלה הפעילה, כך היו מדדי דלקת ותסמינים אחרים במערכות שונות עוצמתיים ביותר בחודשים אחרי החלמה מן המחלה האקוטית (קישור למחקר).
מדענים מקווים שהתערבויות טיפוליות לשיקום המיקרוביום של המעי עשויות להפחית את הדלקת המערכתית ואת הנזק למעי ואף להגביל את ההשפעות על מערכת העצבים המרכזית דרך ציר המוח-מעי (קישור למחקר) בחולים עם COVID חריף וארוך.
ישנן תיאוריות נוספות המנסות לתאר ולהסביר את המתרחש בתסמונת פוסט קורונה. במאמר הבא, ה-3 בסדרה, נפגוש את מעורבות הכבד והאפקט הקריטי שלו על התאוששות ממחלת הקורונה, נפגוש את מערכת הנשימה והפגיעה בה כגורם לסינדרום פוסט קורונה וכן להשפעה המכרעת של המצב הנפשי – רגשי על החלמה מלאה לאחר מחלה.
תזונה מתאימה להתאוששות מהירה, תמיכה בגוף בפוסט קורונה.
ישנן שיטות תזונה רבות וטובות. אביא כאן עקרונות לתזונה נכונה המבוססים על מחקרים וכמה מזונות עיקריים שלדעתי יכולים להועיל מאד בתהליך ההבראה. תזונה טובה ומוקפדת לפחות לחודש אחרי מחלת קורונה היא הכרח להתאוששות מלאה וטוב שתהה מוקפדת אף ל 3 חודשים.
* תזונה מבוססת מן הצומח ובעיקר מבושלת וחמה. כאשר המערכת בעומס, רגישה וכואבת, כל גירוי מהווה דחיפה לסערה דלקתית נוספת. הרציונל הוא בתזונה עדינה, פשוטה, אפילו משעממת, כזו שאנו אוכלים כאשר אנו מרגישים פחות טוב (כן, לאכול תזונה זו גם כאשר אנו מרגישים כי שמנו את מחלת הקורונה לחלוטין מאחורינו). תזונה מן הצומח, עדינה ובעיקר מבושלת (חמה, מאודה, מבושלת, אפויה כו') היא תזונה בעלת מינימום עומס על מערכת העיכול ועל הכבד. מחקרים רבים מראים כי תזונה מבוססת מן הצומח (משמע – רוב רובה של התזונה מגיע מן הצומח) היא תזונה מובילה בכל האמור לחיזוק מערכת החיסון ומערכת מטבולית. במחקר זה סקרו החוקרים עבודות מדעיו רבות ובסה"כ למעלה מ-40,000 אנשים והמסקנה היתה חד משמעית - אלו אשר אכלו תזונה מבוססת מן הצומח חוו מערכת חיסון חזקה יותר וחילוף חומרים יעיל יותר.
בחרו יותר מרקים, ירוקת מאודים, דגנים מלאים מבושלים (אורז, קינואה, כוסמת, דוחן), מרקי ירקות, מרקי קיטניות עדינים.
* הפחת את עומס ההיסטמין בגוף. אנו רוצים להוריד עומס ממערכת החיסון ומפעילות היתר של תאי מאסט, ומנסים להוריד ולצמצם מזונות הידועים כמגרים את מערכת העיכול ומערכת החיסון, מזונות שהרבה מאיתנו רגישים אליהם (לא חייבים להיות אלרגיים אל מזונות אלו, מספיקה רגישות עדינה). אלו מזונות המעוררים את המערכת הדלקתית, מזונות בעלי היסטמין גבוהים.
איכלו אוכל טרי, הימנעו מאוכל משומר או כזה שנשמר זמן רב בקירור.
הימנעו ממזונות מותססים, מזונות מעושנים, מזונות מקופסאות שימורים וגבינות מיושנות.
הימנעו ממזונות המכילים גלוטן (גם אם אינכם רגישים לגלוטן), הימנעו ממוצרי חלב.
הפחיתו הוא הימנעו מצריכת שומשום וטחינה.
הימנעו מבוטנים, קקאו, יין אדום.
הימנעו מעגבניות, חצילים ותרד.
הימנעו מסרדינים, טונה משימורים, בשר מעושן ונקניקים.
הימנעו מבננה, פירות הדר (לימון הוא מתאים ואין צורך להימנע ממנו).
ישנם גם מזונות מסוימים שיכולים לעכב את האנזים DAO (אנזימים המפרק היסטמין) שאולי גם צריך להיות מוגבל ואלה כוללים תה ירוק ושחור ואלכוהול.
* מזונות בעלי תכולת חומרים כימיים מלאכותיים גבוה מעוררת את המערכת החיסונית. הימנעו מצבעי מאכל, חומרי טעם וריח וחומרים משמרים, שימו לב למונסדיום גלוטמאט. הימנעו בתקופה זו ממזון קנוי כמו סלטים משומרים ומזון מעובד.
* הורדת עומס סוכרים היא אסטרטגיה תזונתית חשובה כאשר מתמודדים עם מחלת קורונה פעילה. מחקרים מראים חד משמעית כי רמות סוכר גבוהות הן גורם המחריף את הסערה הדלקתית בזמן מחלה פעילה (קישור למחקר). לכן, המטרה היא להפחית את המזונות בעלי תכולת סוכרים וליצור תפריט בעל אינדקס גליקמי נמוך, דל בסוכרים ואינו מרובה בפחמימות. שליטה ברמות סוכר היא ערובה לרמות נמוכות של דלקת ומערכת חיסון שקטה יותר בחולי קורונה ומתאוששים מן המחלה (קישור למחקר).
* צריכה טובה של שומנים בריאים. מומלץ להקפיד על צריכה טובה של שומן מסוג אומגה 3: דגים, זרעי פשתן, אגוזי מלך (ראו מאמר מס' 1) והפחיתו שמנים צמחים מעובדים כמו שמן סויה, קנולה, תירס וכו'.
* תזונה עשירה בסיבים ובפרט סיבים פרה ביוטים – סיבים תזונתיים ממזונות מלאים וצמחיים מהווים מצע גידול חיוני להתפתחות של מערך חיידקים טובים לצורך יצירת אנרגיה בחיידקים אלו, וכתוצאה מכך לייצור חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs) בעלות השפעות נוגדות דלקת, כולל השפעה חיובית על תפקוד מחסום אפיתל והפחתת ציטוטוקסיות (רעלנות) הפתוגן מתרכובות המיוצרות על ידי חיידקים מזיקים (קישור למחקר). בוטיראט הוא אחד מחומצות השומן מ-SCFAs עם פעילויות מווסתות מערכת החיסון, כולל שיפור תפקוד מחסום המעי (קישור למחקר). דיאטות עשירות בסיבים יכולות לווסת ישירות את התגובתיות החיסונית. ההמלצות לצריכת סיבים הן כ-25-35 גרם מדי יום עבור רוב האנשים.
* תזונה עשירה בחיידקים פרוביוטיים חיוניים, מזונות מותססים – כגון יוגורט, קפיר, קימצ'י, מיסו וכרוב כבוש יכולים לספק מיקרואורגניזמים וממטבוליים משניים כגון אלקיל קטכולים (קישור למחקר) העשויים לסייע בתגובה חיסונית ואף להפחית את השכיחות ומשך הזמן של זיהומים בדרכי הנשימה (קישור למחקר). חיידקים טובים ממקור מזון מביאים לפעולה חומצה לקטית, שהיא תוצר לוואי של התסיסה, הוכחה כמפחיתה את צמיחת הפתוגנים בחלל הפה, הלוע והוושט (קישור למחקר). יתרה מכך, זנים ספציפיים של מיקרואורגניזמים עשויים להשפיע על וירוסים ספציפיים ועשויים להיות חשובים לפעולות ממוקדות הקשורות לתפקוד החיסוני. באופן כללי, מיקרואורגניזמים פרוביוטיים הוכחו כבעלי השפעות מועילות רבות על מערכת החיסון, באמצעות האינטראקציות שלהם עם מקרופאגים, אנטרוציטים ותאים דנדריטים, כמו גם תאי Th1, Th2 ותאי T (Treg) רגולטוריים(קישור למחקר).
אז מה אוכלים בכדי להתחזק
תזונה עדינה ואנטי דלקתית היא תזונה פשוטה ליישום. מבוססת על:
- דגנים מלאים מבושלים ללא גלוטן – אורז מלא, כוסמת ירוקה, קינואה, דוחן
- קיטניות עדינות כמו מאש, עדשים כתומים, עדשים ירוקים, עדשים שחורים
- ירקות בשפע ובעיקר ירוקים, ירקות ממשפחת המצליבים מכילים כמות גבוהה של גופרית ומועילים מאד.
- נבטים מכל הסוגים, אצות ים (היג'אקי, ווקמה, ארמה, קלפ...)
- פיטריות העשירות בבטא גלוקנים טובות למערכת החיסון.
- פירות בשפע
- שקדים, אגוזים וזרעים
- מעט בשר או עוף אורגני ללא הורמונים (אם אפשר להוריד למינימום)
- מעט ביצים (אם אפשר להוריד למינימום)
- מזונות מותססים וכבושים כמו כרוב כבוש, ירקות כבושים, משקה קמבוצ'ה, גבינות טבעוניות מותססות ועוד.
- טוב לכלול הרבה עשבי תיבול ותבלינים אנטי דלקתיים כגון כורכום, רוזמרין ואורגנו , ג'ינג'ר וקינמון, זעתר וכמון.
- שפע של נוגדי חמצון כמו תה ירוק, פירות יער, גוג'י ברי, גולדן ברי, אסאי, מאקי, עלים ירוקים עשירים בכלורופיל, כורכום ושאר המזונות בעלי הצבעים העזים.
אני מאד אוהב להכניס מיץ ירקות, כוס יפה וגדולה כל יום ועדיף בפתיחת היום. כוס מיץ היא זריקה ישירה של ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון הישר לדם. למיץ ירקות טרי ישנם יתרונות אדירים בחיזוק הגוף, הורדת חומציות, הורדת דלקתיות, שיפור פעילות הכבד. מיץ הנטול סיבים אינו מכביד על מערכת העיכול ונספג במלואו.
צום לסירוגין מקדם חיסון
צום לסירוגין הוא אורח חיים עוצמתי ביותר בכדי לחזקת את מערכת החיסון, להביא להגברה של תיקון מיטוכונדריה וחיזוק פעילות מיטוכונדריה ובעיקר דרך נהדרת ועוצמתית להרגיע פעילות יתר של תאי מאסט והמערכת הדלקתית.
מחקרים רבים על התהליכים העוצמתיים המתרחשים בגוף, במערכת החיסון ובכל תא ותא כאשר אנו מפסיקים לאכול למשך 14 עד 16 שעות ביממה. שיטה זו קלה מאד ליישום ומאד יעלה בתהליכי הבראה.
קראו עוד על היתרונות הרבים של צום לסירוגים בחיזוק מערכת החיסון והגוף כולו:
צמחי מרפא וחומרי מרפא נוספים
אבץ: אבץ הוא קריטי לאיזון מערכת החיסון ולשמירה על מערכות Th-1 ו-Th-2 בשליטה ובאיזון. אבץ מעצים את פעולת הציטוקין האנושי אינטרפרון אלפא, חלבון המעכב שכפול ויראלי. זה מפחית מתח אימונולוגי – חיסוני ומשפר את התיאום החיסוני (קישור למחקר). אבץ הוא גם מרכיב מאוד ספציפי של אנזימים ספציפיים בגוף, כולל אנזים של סופראוקסיד דיסמוטאז .- הוא נוגד חמצון תוך תאי רב עוצמה המגן על הגנים בתאים ומגן בפני זיהום ויראלי והצטברות פסולת רעילה בתוך המטריצה התאית.
כאשר מערכת החיסון מזהה פתוגן היא מפעילה סדרה של מולקולות ליצירת תהליך שמפעיל את התגובה החיסונית המולדת. תהליך זה כולל את המסלול הגרעיני - קאפה בטא (NF-kB). חסינות בריאה תלויה בפעילות NF-kB רגישה אך חייבת להפחית את גירוי היתר של NF-kB או שאנו מסתכנים בדלקת כרונית. אבץ ממלא תפקיד חשוב בכך שהוא נקשר לחלבון בתוך מסלול NF-kB שעוצר את פעילותו (קישור למחקר). זה הוא כיבוי מתוכנת של מסלול NF-kB שמפחית את ההשפעות של פעילות דלקתית רבה מדי בתוך התאים. ללא אבץ מספיק, מסלול ה-NF-kB מתגבר ויוצר מצבים דלקתיים כרוניים שנקשרו לתהליכי מחלה ניוונית (קישור למחקר).
מתן אבץ נקשר לשיפור בהחלמה ממחלה (קישור למחקר) והפחתה במשך המחלה (קישור למחקר).
מומחים מעריכים שכמעט 2 מיליארד אנשים שהם בערך 25% מאוכלוסיית העולם סובלים ממחסור באבץ (קישור למחקר), יתרה מכך – ישנם חוקרים הסוברים כי מחסור באבץ הוא אחד הגורמים להידבקות, וביטוי מחלת קורונה סוער ואף למצב פוסט קורונה והתאוששות איטית מהמחלה (קישור למחקר, קישור למחקר, קישור למחקר).
ויטמין C: ויטמין C הוא כנראה התוסיף הפופלארי ביותר בכל האמור בהתמודדות טבעית עם ווירוס הקורונה.
ויטמין C תורם להגנה החיסונית על ידי תמיכה בתפקודים תאיים שונים של מערכת החיסון המולדת והסתגלנית כאחד. ויטמין C מצטבר בתאים פגוציטים, כגון נויטרופילים, ויכול לשפר כימוטקסיס, פגוציטוזיס, יצירת מיני חמצן תגובתיים, ובסופו של דבר הרג מיקרוביאלי.
נראה שתוספת עם ויטמין C מסוגלת למנוע ולטפל בזיהומים בדרכי הנשימה ומערכות שונות אחרות (קישור למחקר). ויטמין C שימש ביחידות נמרץ של בתי חולים לטיפול בזיהום בווירס קורונה. ויטמין C מפחית את התגובה הדלקתית העודפת בגוף וממתן מצבי ספסיס (קישור למחקר, קישור למחקר). מספר מחקרים נערכו עם ויטמין C בהקשר לקורונה. מחקר שבדק 67 חולים בקורונה אשר אושפזו, הראה כי 82% מהחולים היו במחסור חמור של ויטמין C בגופם.
עבודות מדעיות מראות כי יתכן ומתן ויטמין C יכול להוות פרופילקטי – מניעתי להידבקות או מחלה קלה (קישור למחקר). למרות שעדיין אין ראיות ישירות המצביעות על כך שוויטמין C מועיל במיוחד נגד COVID-19, היתרונות המדווחים של ויטמין C בהקשר לחולים בטיפול נמרץ מצביעים על כך שניתן לשקול אותו עבור חולים. בהתבסס על ניתוחי מינון לעומת רמת פלזמה, נראה כי התועלת הגדולה ביותר היתה עם מינונים גבוהים של 6-8 גרם ליום של ויטמין C דרך הפה (קישור למחקר). ישנה התחלה של בדיקה לעומק של השימוש בויטמין C כטיפול במקרים של סינדרום פוסט קורונה (קישור למחקר)
פרוביוטיקה: תוסף פרוביוטיקה איכותי נחשב גם כטיפול משלים לחולי COVID-19, כאשר מחקרים מסוימים מראים שמינונים גדולים של פרוביוטיקה עשויים לשפר משמעותית את תסמיני המחלה, להפחית דלקת ולעזור למיקרוביוטה של המעי להתאושש ממומים ודלקות שנגרמו על ידי ווירוס הקורונה (קישור למחקר, קישור למחקר)
אסטרגלוס: שורש האסטרגלוס (Astragalus membranaceus) נמצא בשימוש ברפואה סינית מסורתית במשך אלפי שנים. לעתים קרובות הוא היה משולב עם צמחי מרפא אחרים כדי לחזק את הגוף מפני מחלות. אסטרגלוס נקרא אדפטוגן, כלומר הוא עוזר להגן על הגוף מפני מתחים שונים, כולל מתח פיזי, נפשי או רגשי.
אסטרגלוס עשוי לסייע בהגנה על הגוף מפני מחלות כמו סרטן וסוכרת. הוא מכיל נוגדי חמצון, המגנים על התאים מפני נזק ומשמש להגנה ותמיכה במערכת החיסון, מניעת הצטננות וזיהומים בדרכי הנשימה העליונות, הורדת לחץ דם, טיפול בסוכרת והגנה על הכבד. לאסטרגלוס תכונות אנטיבקטריאליות ואנטי דלקתיות. בנוסף, מחקרים הראו כי לאסטרגלוס תכונות אנטי-ויראליות וממריץ את המערכת החיסונית (קישור למחקר, קישור למחקר).
בארצות הברית, חוקרים בחנו אסטרגלוס כטיפול אפשרי לאנשים שמערכת החיסון שלהם נחלשה בגלל כימותרפיה או הקרנות. במחקרים אלו, נראה כי תוספי אסטרגלוס עוזרים לאנשים להתאושש מהר יותר ולחיות זמן רב יותר. מחקר על שימוש באסטרגלוס עבור אנשים עם איידס הביא לתוצאות מעורבות.
מחקר שנערך לאחרונה בסין מצביע על כך שמכיוון שאסטרגלוס הוא נוגד חמצון, הוא עשוי לעזור לאנשים עם צורות קשות של מחלות לב, להקל על התסמינים, להוריד את רמות הכולסטרול ולשפר את תפקוד הלב. במינונים נמוכים עד בינוניים, לאסטרגלוס יש מעט תופעות לוואי. עם זאת, הוא יוצר אינטראקציות עם מספר צמחי מרפא אחרים ותרופות מרשם. אסטרגלוס עשוי להיות גם חומר משתן קל, כלומר הוא עוזר להיפטר מהגוף מעודפי נוזלים.
במאמר הבא נפגוש את הסיפור של מיכל ואת הדרך שלה להתאוששות. לסיום הסדרה, במאמר השלישי יהיו תרגילי נשימה שעוזרים בצורה יוצאת דופן להתאוששות מתסמונת זו! תוספי מזון וצמחי מרפא נוספים, שמנים אתרים חיוניים להחלמה מלאה וטיפים אחרים.
מזומנים להירשם בכדי לקבל אותו במייל