אחת הבעיות השכיחות איתן אני נפגש במרפאה, היא נשים עם תת פעילות של בלוטת תריס.
זו בד"כ אישה, לעתים לקראת גיל המעבר (אך ממש לא בהכרח), היא נכנסת עייפה, קצת כבויה, מתאמצת כל כך לנהל את חייה בצורה מיטבית כפי שהיא יודעת ורוצה. היא רוצה להזין ולתת מעצמה למשפחה, היא משתוקקת לאיש שאיתה, היא רוצה לנהל קריירה, לצאת ולבלות ולפגוש – להיות את כל מה שהיא יכולה אבל אין לה כוחות חיים. אלו פרחו ממנה ביום אחד, העור אפור והיא ללא תשוקה מינית תשוקה לחיים. היא משמינה בקלות (אפילו ממים...) ותהליכי ההרזיה הם כל כך קשים והיא סובלת מקור ולעתים אף מעצירות.
כל אלו מכונים תת פעילות של בלוטת התריס ואותה בלוטה קטנה וכל כך חשובה יכולה לקבוע במידה רבה את איכות ובריאות החיים! בלוטת התריס קשורה למערך ההורמונלי של גופנו אך משפיעה על כל רקמה ורקמה! ואפשר לומר – היא "הניצוץ" מאחורי יצירת אנרגיית החיים בכל תא ותא.
אחד מהמצבים הבריאותיים אשר נמצאים במגמת עליה במהירות הגבוהה ביותר בישראל ובמערב, הוא תת פעילות של בלוטת התריס – היפו תירואיד (Hypothyroidism). התסמינים השכיחים ביותר שחווים בתת פעילות של בלוטת התריס הם עייפות, דיכאון ועלייה במשקל. מחקרים אפידמיולוגיים גדולים מצאו כי השכיחות של תת-פעילות בבלוטת התריס באוכלוסייה היא כ-5–10 אחוזים, כאשר מרבית המקרים הם של תת-פעילות תת-קלינית. שכיחות ההפרעה עולה עם הגיל. נכון לשנת 2010, בבריטניה, Levothyroxine הייתה התרופה השלישית בשכיחותה.
בקרב יותר מ-12% מאוכלוסיית ארה"ב יתפתח מצב בריאותי הקשור לבלוטת התריס במהלך חייהם, כאשר מרביתם של המקרים יהיו תת פעילות של בלוטת התריס. במאמר זה, אציג לעומק את הפיזיולוגיה של בלוטת התריס ואת האסטרטגיות הטבעיות שיכולות לעזור לתגובה החיסונית ולתמוך בבריאות של בלוטת התריס.
ההערכה היא שרבים בישראל סובלים מסוג כלשהו של מחלה הקשורה בבלוטת התריס. עד ל-60% מאלה הסובלים ממחלה בבלוטת התריס אינם מודעים למצבם. נשים נוטות לפתח בעיות בבלוטת התריס פי חמש עד שמונה יותר מגברים. 80% מהמצבים הבריאותיים הקשורים לבלוטת התריס נחשבים למצב או למחלה אוטואימונית.
סימפטומים נפוצים לתת פעילות של בלוטת התריס כוללים:
חשיבותה של בלוטת התריס
בלוטת התריס יושבת ממש מתחת לחלק העליון של עצם החזה (הסטרנום) שנמצא בבסיס הצוואר. ממושב זה הוא מפריש הורמונים הנקראים T3 (triiodothyronine)ו- T4 (thyroxine). הורמונים אלה מסתובבים בזרם הדם ונמצאים באינטראקציה עם כל תאי הגוף. חוסר בתפקוד תקין של הורמון בלוטת התריס מוביל לירידה בפעילות התאית בכל מערכות הגוף. בלוטת התריס מהווה שחקן מרכזי ברשת המורכבת של המטבוליזם – חילוף החומרים האנושי, והוא רגיש מאוד לחוסר איזון קל אפילו בתחומים אחרים של הפיזיולוגיה. בלוטת התריס הוא המקום הנפוץ ביותר בגוף להתפתחות של מחלה אוטואימונית.
מחלת השימוטו, היא מצב אוטואימוני של בלוטת התריס שנחשב למצב האוטואימוני הנפוץ ביותר. ידוע כי השימוטו מהווה עד 80% מכל המקרים הרפואיים הקשורים בבלוטת התריס. פעמים רבות, מצב זה מאובחן באופן שגוי ולא מטופל כראוי. חוסר טיפול גורם להחמרה מתמדת של בלוטת התריס, מאחר והיא נהרסת על ידי מערכת החיסון. עם הזמן, אנשים אלה יורדים בקצב חילוף החומרים הבסיסי שלהם וחווים אובדן של אנרגיה, ירידה בתפקוד המנטאלי והנפשי, ירידה במצב הרוח וירידה בתנועתיות של מערכת העיכול.
מחזור בלוטת התריס:
פיזיולוגיה של בלוטת התריס
בלוטת התריס מגיבה להתראות אשר מתקבלות מההיפותלמוס ומבלוטת יותרת המוח, במטרה לצאת ולהיות בתקשורת ואינטראקציה עם תאי הגוף. ההיפותלמוס הוא כמו מד החום של הגוף, הוא בודק כל הזמן את סביבת הדם ודואג לאיזון אופטימלי של ההורמונים, הנוטריינטים – חומרי ההזנה, והנוירוטרנסמיטרים – המוליכים העצביים. כאשר ההיפותלמוס שלנו מחליט שאנחנו צריכים יותר מהורמון בלוטת התריס במחזור (למשל כאשר יש מזג אוויר קר או רמת פעילות מוגברת), הוא שולח שליח כימי שנקרא הורמון משחרר תירוטרופין (TRH) אשר עובר לבלוטת יותרת המוח. יותרת המוח שולחת את הורמון מגרה בלוטת התריס (TSH) אל בלוטת התריס. TSH מפעיל ייצור של חלבון הנקרא תירוגלובולין (Tg).
ה-TSH מפעיל גם אנזים הנקרא בלוטת התריס פראוקסידאז, TPO. אנזים זה משלב תירוגלובולין, יוד ומי חמצן (hydrogen peroxide) ליצירת T3 וגם T4. כ-93% מההורמונים המיוצרים בבלוטת התריס הם מסוג T4 ורק 7% מהם מסוג T3.
הורמון T4 מגיע אל הכבד, שם 60% ממנו מומר ל-T3 במסלולי הגלוקורוניזציה והסולפציה. אם הכבד אטי ופעולתו חלשה הוא יגרום לבעיה בהמרה של הורמוני T4-T3. עשרים אחוז נוספים מומרים ל-RT3-מהופך (reverse T3) שאינו פעיל לעולם. ה-20% הנותרים מומרים ל-T3 סולפט ול-T3 אצטית, אשר לאחר מכן יכול לעבור תהליך מטבוליזם נוסף על ידי חיידקי מעיים בריאים כדי לייצר יותר הורמוני T3 פעילים.
בעיות בהמרה של T4-T3
אחת הבעיות השכיחות ביותר כאשר יש תת פעילות בבלוטת התריס, היא המרה לקויה של T4-T3. כפי שלמדנו קודם, בלוטת התריס מייצרת 93% T4 ואז הורמון ה-T4 עובר לכבד לצורך המרה ל-T3 ו-T3 מהופך. המעיים ממירים את ה-20% האחרים של T4-T3 .T4 אינו פעיל ואינו יכול לבצע את הפעולות הרגילות של בלוטת התריס. יש להמיר אותו ל-T3 בכדי שהתאים יוכלו להשתמש בו. להלן תרחישים אפשריים שיכולים להסביר מדוע למישהו יכול להיות T4 ברמה תקינה, אך T3 ברמה נמוכה.
1. בעיות בכבד: אם הכבד אטי – גדוש ברעלים, סובל ממחלה כלשהיא, אז הוא לא יוכל להמיר את ה-60% מ-T4-T3 ע"י אנזים בשם 5’deiodinase . מה שיגרום לרמות נמוכות יותר של T3. כבד אטי יכול להיגרם כתוצאה ממחלת כבד, זיהום כמו הפטיטיס C, גוף רעיל, חוסרים של נוטריינטים (ויטמינים ומינרלים), מתילציה ובעיות גלוטתיון וכו'.
בעיה נפוצה אחרת היא הדומיננטיות של אסטרוגן כאשר יש צריכה גבוהה של תרכובות אסטרוגן אקסוגניות מהסביבה דרך מזון, פלסטיק, קוסמטיקה וכו'. הדבר יכול לגרום לכבד להיות אטי וחסר יכולת למלא את תפקידו בצורה יעילה.
2. לחץ ברמה גבוהה: כאשר אדם נתון ללחצים ברמה גבוהה או סובל מטראומה, הגוף לעתים קרובות מייצר כמות עודפת של rT3 . rT3 אינו פעיל והוא מתפקד כדי להאט את הגוף (לבלוטת התריס יש השפעה מזרזת) מה שנחוץ בעת מצבי לחץ או טראומה על מנת לאפשר לגוף להחלים. לחץ כרוני יכול להעלות את rT3 לפרק זמן ממושך, מה שמביא לפעילות מופחתת של T3 עם התא והיפותירואידיזם (תת פעילות של בלוטת התריס) תפקודי. רמה נמוכה של סלניום ואבץ יכולים גם להעלות את רמות ה-rT3. גורמים אחרים ל-rT3 גבוה עשויים להיות אנמיה ממחסור בברזל ו-B12 נמוך.
3. דיסביוזיס במעיים: 20% מה-T3 הפעיל נוצר במעיים. אם הגוף נאבק בצמיחת יתר של חיידקי המעי הדק (SIBO) או בקנדידה ויש לו אוכלוסיית יתר של חיידקים רעים, זה יכול לגרום ליצירה מופחתת של T3. בבדיקות מעבדה בעיה מסוג זה יכולה להופיע כאשר TSH הוא נורמלי או גבוה, T4 הוא נורמלי אך T3 הוא נמוך וספיגת T3 נמוכה. אם אתם בודקים את רמות ה-rT3, אלה יכולות להיות מוגברות לעתים קרובות במקרים של ספיגה נמוכה של T3.
הורמון בלוטת התריס חופשי וקשור
הורמוני בלוטת התריס (T4 ,T3 ו-RT3) קיימים בזרם הדם בתור קשרים חלבוניים או בצורה חופשית. החלבון העיקרי שקושר אותם נקרא גלובולין קושר תירוקסין (TBG) אשר משמש כספוג או מאגר אליו ההורמונים נקשרים ואז ניתנים לשחרור לחופשי. רק ההורמון בצורה החופשית שלו, זמין לאינטראקציה עם הקולטן (רצפטור) של התא כדי לייצר את האפקט ההורמונלי שלו, כלומר - רק ההורמון בצורתו החופשית, זמין או פעיל ביולוגית. כאשר ההורמון קשור לחלבון הוא מוגבל מהיכולת להתקשר עם הקולטן של התא.
רוב ההורמון נקשר לחלבונים (TBG, אלבומין ופרה-אלבומין). לאלבומין יש את הזיקה הנמוכה ביותר והשחרור המהיר ביותר בקרב רקמות הגוף. ל-TBG יש את הזיקה הגבוהה ביותר והשחרור האיטי ביותר. חשוב להבדיל ולהסתכל גם על סך ה-T3 ו-T4 וגם על ה-T3 ו-T4החופשי כדי להבין עד כמה ההורמונים הללו מתקשרים בצורה טובה.
כל דבר שמגביר את האסטרוגנים בגוף (מקורות מלאכותיים יכולים להגיע מגלולות למניעת הריון, תחליף הורמונים או הריון, מזון מן החי, אריזות פלסטיק, ריסוס של מזון) או דומיננטיות של אסטרוגן, יכולים להגדיל את כמות החלבון אשר קושר את T4. מצב זה עשוי להפיק ערכים מוגברים ומטעים של T4, אשר יכולים להיראות כמו פעילות יתר בבלוטת התריס, כאשר זה לא המקרה.
אוטואימוניות והיפותירואידיזם (תת פעילות של בלוטת התריס)
כפי שתיארנו קודם, בלוטת התריס הוא האיבר השכיח ביותר המושפע על ידי אוטואמוניות. האוטואמוניות שהיא בעצם נוֹגְדָנוּת עַצְמִית, הפרעה במערכת החיסונית של הגוף הגורמת ליצירת נוגדנים נגד חומרים של הגוף עצמו, יכול להיות נוגדני פרוקסידאז של בלוטת התריס (TPO antibodies) או תירוגלובין (TGB antibodies) במקרים מסוימים של מחלה אוטואימונית קשה של בלוטת התריס, עלולים להתפתח נוגדנים ל- T4 ו T3 מה שמוביל לתת פעילות של בלוטת התריס (מקור 19).
חשוב ביותר שכל מטפל או רופא שנותן טיפול למישהו עם הפרעת בבלוטת התריס יבצע בדיקת נוגדנים לבלוטת התריס. למרבה הצער, מעטים מרופאים מבצעים בדיקת נוגדנים בבלוטת התריס. במערכת הרפואית מטפלים באותה צורה במצב אוטואימוני, בבלוטת תריס איטית, בבלוטת יותרת המוח ובבעיית המרה של T4-T3, כולם מטופלים עם T4 סינתטי כמו יותירוקס או תרופה T3 כמו לבותירוקסין.
מכיוון שהטיפול זהה, מרבית מהרופאים אינם מתעסקים בבדיקת נוגדנים בבלוטת התריס. מנקודת מבט של בריאות טבעית חשוב להבין אם מדובר בבלוטת תריס איטית, בכבד איטי או בבלוטת יותרת המוח, הורמוני מין מוגברים או שמדובר במצב אוטואמוני.
מחלת השימוטו
מחלת השימוטו הינה מחלה אוטואימונית שהיא הנפוצה ביותר ממחלות של תת פעילות בבלוטת התריס. היא משפיעה על נשים פי 10 או פי 15 מאשר גברים.
תסמינים של מחלת השימוטו:
עייפות
עצירות
עור חיוור ויבש
דימום ווסתי כבד יותר או דימום לזמן ממושך יותר
זפק – Goiter – נפיחות בצוואר, בפנים, ציפורניים שבריריות ונשירת שיער
כאבי מפרקים
דכאון , בעיות זכרון
כאבי שרירים, חולשה, רכות וקשיחות
עליה לא מוסברת במשקל
רגישות מוגברת לקור
התרחבות וגדילה של הלשון
בדיקות מעבדה:
רמות TSH - משקפת את רמת הדם של הורמון מגרה בלוטת התריס. למרות שהטווחים הקליניים הם 0.5-4.5, טווח התפקוד האופטימלי הוא 0.8-2.0. כל מה שמעל 4.5 נחשב לתת פעילות של בלוטת התריס, אם כי ייתכן שיהיו שיבושים בתפקוד בלוטת התריס גם כאשר הרמות הן בין 2.0-4.5.
רמות T4 - משקפת את הכמות הכוללת של T4 הקיימת בדם, כלומר את T4 הקשור (לא זמין) ואת ה-T4 החופשי. דומיננטיות אסטרוגן יכולה ליצור אפקט שבו יש למישהו T4 כולל גבוה למרות שיש לו T4 חופשי נמוך. זה יכול להיות מאובחן בצורה לא מדויקת כהיפרתירואידיזם, פעילות יתר של בלוטת התריס.
רמות T3 - משקפת את הכמות הכוללת של T3 הקיימת בדם, כלומר את T3 הקשור לחלבון (לא זמין) כמו גם את ה-T3 החופשי. שוב, דומיננטיות אסטרוגן יוצרת את אותו אפקט כפי שהוזכר ביחס ל-T4.
רמות T4 חופשי - משקפת את הצורה הפעילה הביולוגית (החופשית, הזמינה) של T4. ניתן להמיר T4 זה ל-T3 או ל- RT3.
רמות T3 חופשי - משקפת את הצורה הפעילה הביולוגית (החופשית) של T3 שיכולה לעודד יצור אנרגיה (בצורה של ATP). טווח אופייני הוא 300-450 מ"ל\ד"ל.
רמות RT3 - משקפת את רמת ה-T3 המהופך. כפי שנדון לעיל, הוא אינו פעיל ועולה בתקופות של לחץ, צום וטראומה. רמתו לא אמורה לעבור את ה-30.
ספיגת T3 - בדיקה זו מודדת את האתרים עבור T3 פעיל או לא חופשי שיכולים להיקשר עם חלבונים. ככל שאתרי קשירה פתוחים יותר, כך הספיגה תהיה נמוכה יותר. טסטוסטרון גבוה יכול לגרום לספיגה גבוהה של T3 מכיוון שהוא מוריד אתרי קשירה. בינתיים, הדומיננטיות של האסטרוגן מגדילה אתרי הקשירה, מה שמוביל לספיגה גבוהה יותר של T4 ולספיגה נמוכה יותר של T3.
מדד תירוקסין חופשי - בדיקה זו בוחנת את הספיגה הכוללת של T4 ו-T3, כדי למדוד את הפעילות של T4 חופשי או לא מקושר. אם ספיגת TT4 נמוכה אז הספיגה של T3 אמורה להיות גבוהה ואם TT4 גבוהה אז ספיגת T3 אמורה להיות נמוכה. הטווח הוא בין 1.2-4.9 מ"ג/ד"ל.
נוגדנים - מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס מתחלקת לשתי קטגוריות עיקריות: השימוטו וגרייבס. השימוטו של בלוטת התריס מזוהה ומאובחן בדרך כלל על ידי בדיקת נוגדנים המחברים את רקמת בלוטת התריס.
אנו מוצאים נוגדנים אנטיתירוגלובולינים (נוגדני TG, Antithyroglobulin Antibody) ב 70% מהמקרים ונוגדנים לבלוטת התריס (Thyroid Peroxidase ,TPO) נמצאים ב-95% מהמקרים. מחלת גרייבס מאובחנת בדרך כלל באמצעות אימונוגלובולין מגרה בלוטת התריס (TSI) ו-TSH המעכב את קשירת האימונוגלובין (TBII). אלה שמות שונים לאותה הבדיקה.
וויסות חיסוני
מרבית המקרים של תת פעילות של בלוטת התריס, מאופיינים במערכת חיסונית היפר-רספונסיבית (תגובתית) ובאוטואימוניות. ישנם מספר גורמים מרכזיים שיש לטפל בהם כדי לווסת ולתאם טוב יותר את מערכת החיסון.
1. חוסר יציבות של רמות סוכר בדם: חוסר איזון ברמות הסוכר בדם גורם לתפקוד לא תקין של המערכת החיסונית ולתאום לקוי. יציבות ברמות הסוכר בדם הנו קריטי עבור תגובה חיסונית בריאה. 2. רמות נמוכות של ויטמין D: אנשים עם רמות נמוכות של ויטמין D3 (מתחת ל-40 ננוגרם/מ"ל) נמצאים בסיכון משמעותי לפתח דלקת כרונית ומחלה אוטואימונית.
3. דיסביוזיס מעיים: איזון מיקרוביאלי (חיידקי) ירוד במיקרוביום המעיים מוביל לתסמונת מעי דליף, מצבים אוטואימוניים ודלקת כרונית. אכילה של תזונה לא בריאה, חשיפה לרעלים, רגישות למזון, לחץ כרוני ודיסביוזה של המעיים עלולים כולם להוביל למעי דליף. מעי דליף קורה כאשר הפערים בין התאים בדופן המעי נעשים רחבים מדי ומאפשרים לחלקיקים גדולים, כמו רעלים ומולקולות מזון לא מעוכלות לחדור לזרם הדם. המערכת החיסונית טועה בזיהוי מולקולות אלה, וראה בהן פולשים זרים ויוצרת נוגדנים כדי להדוף אותם. תגובה חיסונית זו והעובדה שהגוף תוקף את עצמו מובילים לדלקת כרונית ואוטואימוניות.
4. תפקוד מיטוכונדריאלי לקוי: המיטוכונדריות הן האברונים המייצרים אנרגיה בכל תא בגוף. הן מהוות גורם מפתח ביכולת של הגוף להתמודד עם לחץ חמצוני. תפקוד לקוי במיטוכונדריה מוביל להגברת כמות הרדיקלים החופשיים והמתח החמצוני אשר יוצר שינויים חיסוניים. זהו סימן קלאסי בפתופיזיולוגיה האוטואימונית של השימוטו.
5. רמות נמוכות של גלוטתיון: גלוטתיון הוא הנוגד חמצון העיקרי בכל תא בגוף. הוא קריטי לתפקודם של תאי דם לבנים ( WBC: white blood cells), כיוון שה-WBC נתקלים בכמויות אדירות של רדיקלים חופשיים ומתח חמצוני בכל שנייה ביום. רמות נמוכות של גלוטתיון מובילות לדלקת כרונית ולעתים קרובות למצבים אוטואימוניים.
6. יחס רעוע של אומגה 6:3: לאדם הממוצע יש כמות גבוהה יותר של חומצות שומן אומגה 6 מאשר אומגה 3. כמות מוגברת של אומגה 6 מעוררת שחרור מולקולות פרוסטגלנדין אשר מהוות גורם מתווך לדלקתיות. זהו גורם מפתח בהתפתחות של דלקת כרונית ומצבים אוטואימוניים.
7. תפקוד לקוי במפרק הצוואר: תחתית הגולגולת (העורף) והעצם הראשונה (אטלס) ממלאות תפקיד משמעותי בדפוסי התיאום (קורדינציה) של המוח ומערכת החיסון. תפקוד לקוי במפרק זה מתמתח ודוחס את החלק העליון של חוט השדרה ומגביר את הפעילות הדלקתית בגוף.
8. רעלים סביבתיים: חשיפה לרמות גבוהות של חיידקים פתוגניים, כימיקלים סביבתיים כמו חומרי גלם, חומרי הדברה, קוטלי עשבים, מוצרי טיפוח אישיים, מתכות כבדות וביוטוקסין כמו עובש, נגיפים וטפילים, גורמת לשחיקה ברמות הגלוטתיון בגוף, משנה את המיקרו-פלורה במעיים ומגבירה את הפעילות הדלקתית בגוף.
ביוטוקסין (BioToxins)
ביוטוקסין הנו חומר אורגני מסוכן שיכול לגרום לנזק משמעותי לגוף האדם. תרכובות אלה נוצרות ע"י אורגניזמים חיים וכאשר מתרחשת רעילות ביוטוקסין היא בעלת השפעה רעה מאוד על הגוף, מה שמביא לתסמינים כרוניים ויכול אף לגרום למצבים משתקים.
דוגמאות לביוטוקסין:
עובש ושמרים
מחלת ליים (Lyme Disease)
זיהומים נגיפיים
חיידקים חיצונים ופנימיים
9. רמה גבוהה של סטרס והרגלי נשימה רעועים: רמות גבוהות של לחץ נפשי ורגשי, מגבירות ייצור של הורמוני לחץ הגורמים לפעילות דלקתית בגוף. הרגלי נשימה קצרים ורדודים יכולים לדמות לחצים נפשיים ורגשיים כרוניים ברמה הפיזיולוגית.
10. מחסור בשינה: הרגלי שינה לקויים מעודדים תפקוד לקוי של המערכת החיסונית ומגבירים רמות דלקת. הרגלי שינה טובים והפרשה מיטבית של מלטונין, מפחיתים את רמת הדלקת ומקדמים שיפור בריפוי רקמות בגוף.
11. מתילציה: מתילציה היא תהליך מרכזי המגן על ה-DNA, המפעיל ומכבה תכונות גנטיות ועוזר לניקוי רעלים מכימיקלים סביבתיים. לאנשים רבים יש פולימורפיזם גנטיים מסוימים המגבילים את יכולתם למתיל כראוי. מתילציה ממלאת תפקיד חשוב מאוד בתפקוד תאי T ומצב מתילציה לקוי, קשור להתפתחות של מצבים אוטואימוניים.
12. חשיפה ל-EMF (Electromagnetic frequency): הוכח כי חשיפה לתדר אלקטרומגנטי (EMF) משנה את תפקודה של מערכת החיסון ומגביר את הרגישות לפתח מצב אוטואמוני.
רעלים סביבתיים ובלוטת התריס
בלוטת התריס היא אחד מהאזורים הרגישים ביותר בגוף לרעלים סביבתיים. הרעלים הסביבתיים הנפוצים ביותר המשפיעים על תפקוד בלוטת התריס כוללים:
1) מזהמים תעשייתיים - זה כולל את המזהמים השונים שאנו מוצאים באוויר, במזון ובמים שלנו המשפיעים לרעה על מערכת החיסון ותפקוד בלוטת התריס. מזהמים אלה מגיעים מפליטת הרכב, מפסולת כימית תעשייתית וכלור באספקת המים שלנו. חומרי הדברה, קוטלי עשבים וכימיקלים מלאכותיים באספקת המזון שלנו.
2) קרינה מייננת: אנו נחשפים לקרינה זו ע"י מכשירים רפואיים כגון בדיקות CT וממוגרפיה, דרך המיקרוגל וטלפונים סלולריים. אנו גם חשופים לקרינה מייננת כשאנחנו טסים במטוס. יש גם סברה הנוגעת לקרינה גרעינית מהתפוצצות של תחנות כוח שנמצאות סביבנו בכמויות שונות, בהתאם לגאוגרפיה שלנו. לכל קרינה מייננת יש השפעה שלילית על תפקוד בלוטת התריס.
3) מתכות כבדות: כולל כספית, עופרת ואלומיניום. אנו מוצאים אותן בחיסונים, אספקת דגים ומים, צבעים ישנים, מילוי אמלגם, פחיות אלומיניום וכו'.
4) הכימיקלים ממשפחת (PFOA) Perfluorooctanoate: אלה כימיקלים מסוכנים הנמצאים במחבתות בסגנון טפלון (מחבת ללא שריטות). הקפידו להימנע מכל מחבתות טפלון ובעיקר מאלה שאינן מתויגות "ללא PFOA".
5) פלואוריד: פלואוריד הוא הלוגן המתחרה בספיגת יוד בבלוטת התריס. יש צורך ביוד עבור ייצור של הורמוני בלוטת התריס. פלואוריד נמצא במי ברז, משחת שיניים, ומזונות מעובדים רבים.
6) ברומיד: כמו פלואוריד, ברומיד הוא הלוגן שמתחרה על ספיגת יוד בבלוטת התריס. ברומיד נמצא במשקאות קלים ובמאפים.
7) מזונות דלקתיים: זה כולל שמנים צמחיים תעשייתיים, חומצות שומן גבוהות באומגה 6, GMO, תוספת סוכר וממתיקים מלאכותיים, חומרים משמרים, מזונות המכילים גלוטן וסויה.
גורמים אשר משפיעים על פעילות ותפקוד בלוטת התריס:
מרכיבים תזונתיים עיקריים הדרושים
יוד: יוד הוא רכיב קריטי ליצור הורמון בלוטת התריס בגוף. מחסור אמתי ביוד יגרום לתת פעילות של בלוטת
התריס. בתרבות המערבית אנו רואים לעתים קרובות חסרים תת קליניים ביוד התורמים לתת פעילות בלוטת התריס.
אני בדרך כלל לא ממליץ על מינונים גבוהים של יוד מכיוון שזה עלול להיות בעייתי אצל אנשים עם מחלת השימוטו במיוחד עם נוגדני TPO. אני כן ממליץ לרוב המטופלים שלי ליטול מינונים גבוהים (200-400 מ"ג) של סלנומטיונין בכל יום, מה שמפחית את היווצרות הנוגדנים ומאפשר ניצול טוב יותר של יוד ע"י בלוטת התריס.
את היוד, אני מבקש מהמטופלים לקחת בצורת ירק ימי באיכות גבוהה בכל יום, כגון; אצות ים, נורי ודולסה. אצה היא המקור העשיר ביותר ביוד, כך שאם המטופל נמצא במחסור רציני של יוד השימוש באצות מגביר את הרמות ביעילות ובמהירות.
ל-טירוזין (L-Tyrosine): זוהי חומצת האמינו המרכזית לייצור הורמוני בלוטת התריס. זה מספק את חומר הגלם הדרוש ליצירת עמוד השדרה של הורמון בלוטת התריס.
ויטמין A: הורמון בלוטת התריס נקשר לקולטני בלוטת התריס ועובר תהליך הנקרא התמרת תאים. זה נושא את מסר ההיקשרות לקולטנים (רצפטורים) הגרעיניים. תעתיק של גרעיני הורמון בלוטת התריס תלוי בוויטמין A על מנת להפוך לפעיל.
סלניום: סלניום הוא מהחשובים ביותר בכל הנוגע לתפקוד בריא של בלוטת התריס! הוא קשור לאנזימים מרכזיים המעורבים במספר מסלולים מטבוליים המעורבים בחילוף החומרים של הורמון בלוטת התריס; בנוסף, הוא ממלא תפקיד של נוגד חמצון בוויסות של מערכת החיסון בגוף. קיים קשר חזק בין מחסור בסלניום לבין בעיות אוטואימוניות בבלוטת התריס.
ההשערה הייתה כי תרכובות אלו מפעילות מערכת הגנה מורכבת השומרת על תפקוד בלוטת התריס התקינה על ידי הגנה על הבלוטה ממי חמצן (H2O2) המיוצר על ידי תירוציטים (תאי בלוטת תריס) ומתח חמצוני. זהו הקופקטור (חומר מזרז) העיקרי לאנזים המפתח של בלוטת התריס, 5’deoidinase וזה ההופך את T4 ל-5’deoidinase. גם T3 מוריד מהערך של rT3 הלא פעיל.
מחקרים הראו כי אנשים עם רמות נמוכות יותר של סלניום נמצאים בסיכון גבוה יותר ל-T3 נמוך. הוכח כי סלניום מפחית את רמות ה-rT3 ומשפר את מצב ה-T3 הפעיל. זה גם מפחית את היווצרותם של גופים נוגדי בלוטת התריס. הקפידו לצרוך סלנומטיונין שהוא הצורה היעילה ביותר של סלניום עבור הפחתת היווצרות גופים נוגדי בלוטת התריס ועבור שיפור תפקוד בלוטת התריס.
7 יתרונות בריאותיים של סלניום:
תמיכה בתפקוד בלוטת התריס
שיפור תגובה דלקתית בגוף
תומך בתפקוד אופטימלי של מערכת החיסון
משפר פוריות בקרב גברים ונשים
תומך ברמות בריאות ומאוזנות של סוכר בדם
מפחית לחץ חמצוני והשפעות הזקנה
משפר את בריאות המוח והזכרון
אבץ: הוכח במחקרים כי אבץ ברמה נמוכה פוגע בייצור T3. אבץ משחק תפקיד חשוב בוויסות החיסוני שעשוי להפחית את הגופים נוגדי בלוטת התריס. בנוסף, הוא שחקן מפתח בפעילות של 5'deiodinase.
ריבופלבין - B2: תת פעילות של בלוטת התריס גורמת לתסמינים של מחסור בריבופלאבין. הסיבה לכך היא כי הורמון בלוטת התריס נחוץ לייצור האנזים פלאבין קינאז, אשר בתורו נחוץ ליצירת פלאבין-אדנין-דינוקלאוטיד (FAD) - flavin adenine dinucleotide . מחסור בריבופלאבין ומחסור בהורמון בלוטת התריס מובילים לאותן רמות נמוכות של FAD בקרב חולדות ובני אדם.
ויטמין B6: פירודיקסל 5'פוספט (Pyrodixal 5’phosphate) הוא קואנזים המשתתף ביותר מ-100 תגובות אנזימטיות בגוף האדם. הפעילות של ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-בלוטת התריס בהגדרת מחסור בוויטמין B6 נחקרה אצל חולדות. ניסויים שנערכו היטב הראו כי מחסור בוויטמין B6 מוביל לתת פעילות של בלוטת התריס. תוספי B6 מסייעים גם למערכת חיסונית אשר נמצאת בפעילות יתר אשר מועילה במקרים של הפרעות אוטואמוניות בבלוטת התריס.
ויטמין C ו-E: שניהם נוגדי חמצון מרכזיים המגנים על בלוטת התריס מפני מתח חמצוני ומשפרים את ויסות המערכת החיסונית.
10 נוטריינטים אשר משפרים את בריאות בלוטת התריס:
יוד
סלניום
אבץ
ויטמינים מסיסים בשומן
ברזל
קומפלקס B
טירוזין
ויטמין C
חומצות שומן מסוג אומגה 3
התוסף thyroid bovine glandular
איזון סוכר בדם:
חוסר איזון ברמות הסוכר בדם הוא תורם עיקרי להתפתחות של תת פעילות בבלוטת התריס. כאשר רמות הסוכר שלנו בדם גבוהות מדי (היפרגליקמיה), מולקולות הסוכר נקשרות לחלבונים בגוף ויוצרות אנזימים גליקוליטיים מתקדמים (AGE: Advanced Glycolytic Enzymes). ה-AGE הורסים את תפקוד קרום התא (הממברנות) ופוגעים בפעילות קולטן האינסולין ויוצרים מעגל קסמים של רמות גבוהות של סוכר בדם ולחץ דלקתי במידה מוגברת.
אנזימי AGE גורמים להרס מאסיבי בכל הגוף ויש להם זיקה לרקמת בלוטת התריס. HbA1C מוגבר (מדד לגליקציה) נמצא קשור לרמות מוגברות של TSH וירידה ברמות של T3 ו-T4 חופשי. כאשר רמות הסוכר בדם יורדות לרמה נמוכה מדי (היפוגליקמיה), עולות רמתם של הורמוני הלחץ (קורטיזול ואדרנלין) כדי לתת חיזוק רציני לרמות הסוכר בדם. קורטיזול מעכב באופן ישיר את האנזים (5’-deiodinase) הממיר T4 לא פעיל ל T3-פעיל.
מצב זה עלול להוביל לרמות נמוכות של T3. בנוסף, רמות מוגברות של קורטיזול יגרמו לחוסר רגישות של קולטן (רצפטור) הורמון בלוטת התריס. כלומר, גם אם רמות T3 גבוהות מספיק, יתכן שהם לא יוכלו להיקשר באופן תקין ונורמלי לאתרי קולטן. וכשזה קורה ההורמון לא נכנס לתאים. קורטיזול יגדיל גם את הייצור של T3 מהופך (rT3) שאינו פעיל.
המיקרוביום ובלוטת התריס
מיקרוביום המעיים מורכב מלמעלה מ -1,000 מינים שונים של חיידקים והוא ממלא תפקיד עצום בספיגת נוטריינטים – חומרי תזונה, ניקוי רעלים ובהתפתחות והתבגרות מערכת החיסון. ידוע כי חיידקים מסוימים (בסיווג חיידקי גראם שליליים) משחררים מתווך דלקתי חזק הנקרא ליפופוליסכריד (LPS: lipopolysaccharide). עוד ידוע כי לאנשים עם תת פעילות של בלוטת התריס ומחלת השימוטו, יש בעיות תפקודיות הקשורות במיקרוביום שלהם. הוכח כי רמות גבוהות של LPS משפיעות על גירוי TSH בהיפופיזה, ייצור T4 וייצור TBG (גלובולינים קשורי תירוקסין).
הפרעות גלוטן ובלוטת התריס
גלוטן הוא החלבון הנפוץ אשר מצוי בחיטה, שעורה, כוסמין ושיפון. גלוטן הוא חלבון דביק והוא מאתגר עבור מערכת העיכול מכיוון שהוא נקשר לדופן המעי הדק, שם הוא עלול לגרום להפרעות במערכת העיכול ובמערכת החיסון.
רגישות לגלוטן היא מגיפה המהווה גורם מרכזי למחלות דלקתיות ואוטואימוניות. אי סבילות לגלוטן קשורה מאוד להפרעות דלקתיות מכל הסוגים. זהו גם גורם שתורם למחלות אוטואימוניות רבות כגון צליאק, דלקת מפרקים שגרונית, סוכרת מסוג I, האשימוטו – תת פעילות של בלוטת התריס, קרדיומיופתיה אוטואימונית, לימפומה ודרמטיטיס (מחלת עור) בין היתר. אם אתם סובלים מבעיות בבלוטת התריס או סתם רוצים להימנע מבעיות עתידיות בבלוטת התריס, המקום הראשון להתחיל הוא תזונה ללא גלוטן!
אורח חיים אנטי דלקתי
אורח חיים אנטי דלקתי הוא קריטי להחלמה מלאה מתת פעילות של בלוטת התריס. מזונות אנטי דלקתיים עוזרים לווסת את מערכת החיסון ולתת לה זוג עיניים מדויקות יותר כדי לא להגיע למצב של דלקתיות יתר בעת גירוי. כדי להסיר את הדלקתיות בצורה יעילה יש להימנע לחלוטין ממאכלים מעשה ידי אדם, סוכרים ורגישויות למזון כמפורט לעיל.
על התזונה להיות מורכבת מירקות עשירים בערכים תזונתים כמו ירקות ירוקים, עלים ירוקים, בשומן בריא ובמקורות חלבון נקיים, ירקות לא עמילניים, פירות אשר לא עשירים בסוכרים, מזונות מותססים (כמו כרוב כבוש, ירקות כבושים), עשבי תיבול, צמחים ותה. כל אלה הם מקורות נהדרים לנוגדי חמצון. מקורות שומן בריאים כוללים מוצרי קוקוס, גהי הניזון מדשא, אבוקדו, שמן זית, אגוזים, זרעים ותוספי שמן דגים אומגה 3 מטוהרים.
חלבון בריא כולל דגי בר, בשר אדום (המוזן בעשב וללא הורמונים ותרופות) ועוף שגדל חופשי, תרנגול הודו וביצים (אם כי בדרך כלל אלה נמצאים באלימנציה במשך 30 הימים הראשונים ואז מוסיפים אותם לאט כדי לראות האם קיימת סבילות למזונות אלה). יש להקפיד תשומת לב זהירה לרגישויות נסתרות למזונות.
טיפים לתמיכה בבריאות בלוטת התריס
להלן הצעדים הטובים ביותר שתוכלו ליישם על מנת להתחיל במסע שלכם לתמיכה בבריאות בלוטת התריס.
חשוב לי להדגיש שחשוב תמיד להתייעץ עם הרופא לפני שתפסיקו או תשנו את התרופות שאתם נוטלים או במידה ותקבלו על עצמכם אסטרטגיות בריאות חדשות. בנוסף, רצוי שתעבדו עם מטפל מתחום הבריאות, נטורופת, שיעזור וידריך אתכם באסטרטגיות אלה. זו אינה רשימה מקיפה וישנן אסטרטגיות טיפוליות טבעיות אחרות אשר מטפלים בתחום הטיפול הפונקציונלי משתמשים בהם כדי לעזור לאנשים עם תת פעילות של בלוטת התריס.
שנו את התזונה שלכם:
אכילת תזונה נוגדת דלקת ועשירה במזונות צפופים בנוטריינטים, היא הדבר הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות כדי למנוע בעיות אוטואימוניות ובעיות בבלוטת התריס. ראשית, הסירו את כל המזונות הדלקתיים כולל סוכר מזוקק, גלוטן, מוצרי חלב, שמנים מזוקקים, מזון מטוגן בטיגון עמוק ומזונות מעובדים, מאכלים חלביים קונבנציונליים, בשר וביצים המוזנים בדגנים, משקאות ממוזגים וממותקים ומזונות שאתם רגישים אליהם, מזון מעובד, מזון משומר, מזון אשר עשיר בחומרי טעם וריח ושאר תוספים כימיים.
במקום זאת, חשוב לאכול תזונה אנטי-דלקתית העשירה בירקות עשירים בחומרים מזינים, פירות בעלי אינדקס גליקמי נמוך, עשבי תיבול, תבלינים, שומנים בריאים, בשר הניזון מדשא, ודגים שנתפסו בר. מזונות אלו מספקים מגוון חומרים מזינים חשובים התומכים בתפקוד בריא של בלוטת התריס ותגובה דלקתית בריאה. לחצו כאן למעבר לתפריט למצבים אוטואימוניים, דלקתיים או אלרגיים.
מבחן לרגישויות למזון:
לרוב האנשים עם מצבים אוטואימוניים יש מעי דליף ורגישויות למזון. יכול להיות קשה לאתר רגישויות אלה מכיוון שהן גורמות לתסמינים מאוחרים שאינם מסכני חיים. רגישויות המזון הנפוצות ביותר כוללות; גלוטן, תירס, חלב, סויה, בוטנים וסוכר. רגישויות נוספות אפשריות למזון שיש לקחת בחשבון כוללות את כל הדגנים, ביצים, אגוזים, זרעים, קקאו וירקות ממשפחת הסולניים (עגבניות, תפוחי אדמה, פלפלים וחצילים).
מה שיכול להועיל זו דיאטת אלימינציה של 28 יום, כאשר מסירים את כל אלה ואז לאט לאט מוסיפים אותם בחזרה, כל אחד בתורו. ניתן לעשות גם ביופידבק וגם בדיקות דם כדי לקבוע אילו מזונות גורמים ללחץ על המערכת שלכם ודיאטת אלימינציה כדי לבדוק כיצד אתם מגיבים להורדת מזונות מסוימים לפרקי זמן.
רגישות למזון מול אלרגיה למזון
רגישות למזון
גיל: כל גיל. 45% מהאוכלוסיה סובלים מרגישות למזון.
תגובה: תגובה מאוחרת למזון עד ל-72 שעות לאחר אכילת המזון אליו יש רגישות.
נפיחות, כאבי מפרקים, תסמיני אי נוחות בעיכול - IBS, עייפות, מצב רוח ירוד, כאבי ראש, עליה במשקל, ליחה, דלקות עיניים או דלקות שתן.
האם זה יכול לגרום למוות? לא.
מזונות נפוצים ביותר לרגישויות למזון: חיטה\ גלוטן, חלב\ מאכלים חלביים, תירס, ביצה, סוכר, בוטנים.
מס' המזונות שיכולה להיות אליהם רגישות: זה יכול להיות למזונות רבים.
זיהוי הרגישות: בדיקת דופק יכולה להיות יעילה, התגובות המאוחרות יכולות להוות קושי על זיהוי הרגישות, בדיקות דם לנוגדנים IgG.
אלרגיה למזון
גיל: מתפתח מגיל הינקות. 2% מבוגרים, 6-8% ילדים בעלי אלרגיה למזון.
תגובה: מיידית. שעתיים או פחות.
תגובה בעור, במערכת העיכול, המערכת הנשימה.
האם זה יכול לגרום למוות? כן.
מזונות נפוצים ביותר לאלרגיה למזון: גלוטן, בוטנים, אגוזים, ביצים, חלב, פירות ים.
לכמה מזונות בדרך כלל יש אלרגיה? למזון אחד או 2.
זיהוי האלרגיה: תגובה מיידית , קל יותר לזיהוי, בדיקות אלרגיה.
הפחתת רמות לחץ:
הפחתת לחצים היא קריטית להפחתת רמות הדלקת בגוף ולשיפור בריאות מערכת החיסון ובריאות בלוטת התריס. אני ממליץ לכם להפחית את הלחצים מחייכם ככל האפשר. כבו את החדשות והסתכלו עליהן רק פעם ביום או כמה פעמים בשבוע לתקופה מסוימת. צמצמו את השימוש והזמן שאתם מבלים ברשתות החברתיות באינטרנט.
הימנעו מאנשים וממצבים שמורידים אתכם. הקיפו את עצמכם באנשים אוהבים ומרימים. תעסקו בפעילויות מרוממות ומקדמות הרפיה. תעסקו באומנות ויצירה, שחקו בקלפים או במשחקי קופסא, תשירו, ותרקדו.
בלו זמן בטבע ותעשו הארקה ע"י הליכה יחפים על הדשא. תרגלו הכרת תודה יומיומית ופידבקים חיוביים. תרגלו אהבה עצמית ותצחקו עם חברים ובני משפחה. מדיטציה, תפילה, כתיבת יומן והתנסו בתרגילי נשימה יומיים. היו אסירי תודה וחייכו יותר.
הכרת תודה
אנשים שמכירים תודה:
בעלי רמה גבוהה של אנרגיה ואופטימיות
בעלי עמידות גבוהה יותר בהתמודדות במצבי לחץ
פחות עסוקים בטרדות החיים
בריאים יותר
סביר יותר שיעזרו לזולת
פחות חומריים
חיוביים יותר
בעלי תשוקה
מסופקים יותר מהחיים
טיפים שיעזרו לנו להוקיר תודה:
לכתוב ביומן כל יום 3 דברים שאנו מוקירים עליהם תודה.
לפתוח את הבוקר עם 3 תודות לקראת יום חדש, לסיים את היום לפני השינה עם 3 תודות על היום שחלף.
כל יום, תגידו למישהו בחיים שלכם משהו שאתם מעריכים בו.
השתיקו את השליליות. עשו מאמץ לא להתלונן.
שפרו את איכות השינה שלכם:
מתן עדיפות לשינה טובה, חשובה לא פחות מהפחתת רמות הלחץ שלכם. תיצרו לוח זמנים קבוע של זמן לשינה וזמן לקימה זהה בכל יום כדי לתמוך במקצבים מחזורי השינה שלכם. שינה איכותית (גם מספקת ברמת הזמן – כ-7 שעות לערך), ללא הפרעות, ללא מסכים או הפרעות אלקטרוניות בחדר השינה – היא קריטית לבריאות בלוטת התריס!
הימנעו ממכשירי אלקטרוניקה, סוכר, קפאין, מזונות כבדים לעיכול ומתחים קרוב לזמן הכניסה למיטה. תעסקו בפעילויות מרגיעות, כולל מתיחות, אמבטיות מרגיעות, מדיטציה ותפילה. וודאו שיש לכם מיטה עם תמיכה טובה, כרית ומצעים נוחים ונעימים לכם, ושאתם ישנים בחדר מרגיע וחשוך.
צרכו מגנזיום ומזונות שעשירים בוויטמין B:
מגנזיום מסייע בשיפור דפוסי איתות הסוכר בדם ומשפר את בריאות המיטוכונדריה. המזונות הטובים ביותר כמקור למגנזיום ולוויטמין B כוללים ירקות עליים ירוקים כהים, אבוקדו, מוצרים מן החי (המוזנים בדשא), קקאו גולמי וזרעי דלעת. בנוסף, אתם יכולים לעשות אמבטיות עם מלח אפסום כדי לתמוך ברמות המגנזיום שלכם. זה יהיה גם חכם להשלים עם תוסף טוב של מגנזיום וקומפלקס של ויטמיני B. חפשו מגנזיום L-threonate שהוא הצורה הטובה ביותר של מגנזיום עבור חציית מחסום מוח הדם.
כשמדובר בוויטמינים מקבוצת B, עדיף לחפש תוסף עם צורות שהופעלו מראש כגון מתיל פולאט, מתיל-קובלאמין (B12), פירידוקסאל-5-פוספט בצורת B6 וצורת ריבופלבין - 5 פוספט של ויטמין B2. קבוצות המתיל נמצאות בצורה פעילה ויהיו מנוצלות טוב יותר על ידי הגוף.
מקורות מגנזיום מובילים:
מנגולד
תרד
מוצרי חלב מבע"ח שהוזנו בדשא
אבוקדו
גרעיני דלעת
מלח הילמלאיה ורוד
אגוזים
שוקולד מריר
דגי בר
נבטים
ירק ים (אצות וכו')
קפה
התמקדו בנשימות עמוקות:
מומלץ מאוד לשפר את היציבה ולהעצים את דפוסי הנשימה שלנו. קחו זמן להאט את הנשימה ולנשום. נשימות ארוכות ועמוקות במשך כמה דקות בכל שעה, יעזרו להפחית את החלק הסימפטטי, "הלחם או ברח" של מערכת העצבים. ככל שננשום טוב יותר, כך נחלים טוב יותר וככל שנזרים את הדם בצורה טובה יותר הבריאות החיסונית והדלקתית שלנו תהיה טובה יותר. הנחייה לתרגילי נשימה כאן.
נשימה וחמצן
חמצן הוא הנוטריינט ההכרחי והחיוני ביותר. האדם הממוצע נושם בין 12-18 נשימות בדקה. נשימות קצרות ורדודות מעוררות את המנגנון הפיזיולוגי "הלחם או ברח". נשימה אופטימלית היא 6 נשימות בדקה. נשימות ארוכות, עמוקות אשר מעוררות פיזיולוגיה של מנוחה וריפוי.
השתמשו בצמחי מרפא עשירים בנוגדי חמצון:
צמחים קרמינטיביים הם צמחי מרפא המסייעים לשיפור בריאות העיכול על ידי הפחתת פתוגנים במעי, גירוי ייצור חומצות הקיבה, אנזימי המרה והלבלב וויסות מיקרוביום המעיים. דוגמאות לצמחי מרפא אלה כוללים כורכום, ג'ינג'ר, זרעי שומר, זרעי כמון, טימין, נענע, אורגנו, שום, בזיליקום, טימין ורוזמרין. צמחי מרפא אלו מסייעים לשיפור העיכול, להפחתת דלקת ותמיכה בבלוטת התריס. ישנן מספר דרכים להשתמש בצמחים אלה. אני אוהב לשים את עשבי התיבול על המזונות, בתה צמחים, במזון מותסס ושמנים אתרים.
7 דרכים לשימוש בצמחים קרמינטיביים:
שתיית תה צמחים
צריכת שמנים אתריים
עיסוי בשמנים אתרים ונשימה של השמנים האתרים
אכילה של עשבי תיבול טריים
שתייה בשייק ירוק
לעיסת זרעי שומר
מזונות ושתייה מותססים
תוסף של אומגה 3:
חומצות שומן אומגה 3 ובמיוחד מגוון השרשרות הארוכות EPA ו- DHA הן קריטיות לייצוב רמות הסוכר בדם, הפחתת דלקת ואוטואימוניות לשיפור בריאות בלוטת התריס. אומגה 3 על בסיס צמחי כמו שמן זרעי פשתן מכילה רק את אומגה 3 של חומצת שומן קצרת שרשרת הנקראת ALA ואין להן שום DHA. לגוף שלנו קשה מאוד להמיר ALA ל- DHA ולכן עדיף להשיג שמן דגים או שמן קריל באיכות גבוהה אשר עשירים ב- EPA ו- DHA. אתם רוצים למצוא מותג שמזוקק מולקולרית כדי לוודא שהוציאו מתכות כבדות ומזהמים לא רצויים אחרים.
שפרו את בריאות המיטוכונדריה בגופכם:
המיטוכונדריות הן תחנות הכוח האנרגטיות של כל תא. כאשר למישהו יש הפרעה אוטואימונית או עייפות כרונית זה סימן קליני שיש חוסר תפקוד תקין במיטוכונדריה. זה חשוב במיוחד כשמדובר בתת פעילות של בלוטת התריס.
תמכו בתפקוד המיטוכונדריה שלכם במינונים קליניים של CoQ10 ,L – קראטנין, N – אצטיל ציסטאין, קריאטין מונוהידראט, ויטמיני B, מגנזיום, חומצה אלפא ליפואית. אתם יכולים למצוא תוספים לתמיכה במיטוכונדריה שיש בהם את רוב הנוטריינטים העיקריים אם לא את כולם.
נוטריינטים התומכים בבריאות המיטוכונדריה:
רזברטרול RESVERATOL - בפיברובלסט ממחלת פרקינסון בהתפתחות מוקדמת, מגביר פעילות של קומפלקס I ויצור ATP במיטוכונדריה. מפסיק את ההתפתחות קרדיומיופתיה בסכרת, באופן חלקי דרך השפעותיו הטובות על המיטוכונדריה.
קריאטין מונוהידרט - יחד עם קואנזים Q10 וחומצה אלפא ליפואית הוא משפר את בריאות המטופלים אשר יש להם ציטופתים במיטוכונדריה ע"י הפחתת חומצת חלב וסימנים של לחץ חמצוני. בקרב אנשים שיש להם אנצפלופתיה במיטוכונדריה, קריאטין משפר תפקוד חמצוני ארובי של המיטוכונדריה.
אצטיל L קרניטין - משפר את תכולת המיטוכונדריה והגודל שלו בכבד. במחקר, כאשר נתנו אצטיל L קרניטין לחולדות מבוגרות, ראו שיפור בהתפתחות של מיטוכונדריה חדשה בכבד, אשר יכולה לסייע להפחתה של לחץ חמצוני בתאים. מגן מפני מודלים לא תפקודיים של שבץ, איסכמיה, והפרעות ניווניות.
תה ירוק (Epicatechin) - מגן על המיטוכונדריה מנזקים.
חומצה אלפא ליפואית - משפרת מהותית את תכולת המיטוכונדריה וגודלה בכבד לפי מחקרים שבוצעו בקרב בע"ח.
קואנזים Q10 - מתנהג כמו נשא אלקטרונים בין קומפלקס I, II ו-III של שרשרת הנשימה המיטוכונדריאלית. חוסר גורם לירידה בפעילות של קומפלקס II+III, קומפלקס III וקומפלקס IV, מפחית את ביטוי של חלבונים מיטוכונדריאלים המעורבים בזרחון חמצוני, מגביר את הפוטנציאל של ממברנה מיטוכונדריאלית, מגביר את יצור של זנים המגיבים לחמצון, מגביר מיטופאגיה של מיטוכונדריה עם תפקוד לקוי, ומפחית את היקף הגידולים.
חומצות שומן אומגה 3 - חולדות עם בעיות של נזקים במיטוכונדריה בלב אשר קיבלו חומצות שומן מסוג אומגה 3 חוו שיקום משמעותי בשרשרת הנשימה במיטוכונדריה.
ניקוטינאמיד ריבוזיד Nicotinamide riboside - צריכה של ניקוטינאמיד ריבוזיד הגביר רמות NAD+ בקרב עכברים ומעורר ביוגנזה מיטוכונדריאלית. מעכב התפתחות של מחלות מיופתיה (מחלות הפוגעות בשרירים) בשלבים מוקדמים ובשלבים מאוחרים בקרב עכברים.
קוורציטין, Quercetin - מאחסן ממברנות מיטוכונדריה פוטנציאליות ומשפר רמות ATP (מטבע האנרגיה).
גלוקוזמין GLUCOSAMINE - במחקר שבוצע בקרב עכברים מבוגרים, נראה כי גלוקוזמין מעורר ביוגנזה של המיטוכונדריה ומאריך את אורח החיים.
נ-אצטיל ל-ציסטאין - משפר באופן מהותי את הביוגנזה הכולל של המיטוכונדריה תלוי כמות המנה בקרב חולדות בטיפול בפגיעה בעמוד שדרה. מעכב את התגובה הדלקתית שמתרחשת בסינוביוציטים אנושיים עקב שינוי מיטוכונדריאלי.
ויטמיני B - ויטמין B1, B2, B3, B5, B6 , ביוטין, חומצה פולית וB12 חשובים מאוד עבור בריאות המיטוכונדריה. הרבה אנשים נמצאים בחוסר של לפחות אחד מויטמינים אלו, אשר יכולים להוביל לתפקוד ירוד של המיטוכונדריה.
שיפור רמות ויטמין D:
רמה נמוכה של ויטמין D3 נמצאה קשורה לדלקת כרונית ולמצבים אוטואימוניים. ניתן לטעון כי ויטמין D הוא אחד מהנוטריינטים העוצמתיים ביותר האחראי על וויסות ותיאום של מערכת החיסון. במחלה אוטואימונית, מערכת החיסון מתקשה להבדיל בין עצמי לחיצוני (פולשים זרים). ויטמין D מסייע למערכת החיסונית לבצע הבחנה חשובה זו, המפחיתה היווצרות של מחלות אוטואימוניות. ויטמין D מסייע גם לווסת את המערכת החיסונית בהפחתת דלקת בכל הגוף.
תמיכה בבריאות המעיים
על מנת להפחית דלקת ומצבים אוטואמוניים, עליכם לשקם ולרפא את רירית המעי. אני ממליץ לאכול תזונה ידידותית למעיים, בהתאם למבנה גופכם. צריכה של נוטריינטים בצורה של תזונה נוזלית הוא דבר נהדר עבור גירוי תהליך העיכול, הגברת ספיגת הנוטריינטים ושיפור בריאות המעיים. תזונה נוזלית אינה דורשת אנרגיה רבה לעיכול כמו בעיכול מזונות מוצקים, ולכן הגוף יכול להתמקד בריפוי ושיקום. ניתן לשלב תזונה נוזלית עם אסטרטגיות צום לריפוי מהיר יותר.
שימוש בקולגן ממרק עצם באיכות טובה, בשייק או במשקה היא דרך מעולה לצריכה של נוטריינטים בצורה של נוזל. קולגן מכיל חומצות אמינו, כולל גליצין וגלוטמין, החיוניים לריפוי מעי דליף. חומצות אמינו אלו אוטמות את החורים במעי על ידי ריפוי תאים פגומים ובניית רקמה חדשה. קולגן מרכיב גם את המבנים הקטנים דמויי האצבעות על דופן המעי ומסייע לספיגת מים במעיים.
בנוסף, אני ממליץ ליטול תוסף פרוביוטיקה יומי. פרוביוטיקה עוזרת לייעל את בריאות המעיים ולשפר את ספיגת הנוטריינטים תוך הפחתת דלקת הקשורה למעיים. כאשר הדלקת במעיים יורדת, היא גם מפחיתה את החומרים המתווכים הדלקתיים המשפיעים על בריאות בלוטת התריס. נוסף על כך, מיקרוביום בריא חשוב להמרת T4 ל-T3 עבור ביטוי אופטימלי של הורמון בלוטת התריס.
קרקעו את גופכם:
בחברה שלנו, אנו מוקפים בתדרים אלקטרומגנטיים רעילים, EMF - Electromotive Force. תדרים אלו מגבירים מתח ודלקת בגוף ויכולים להוות טריגר לפעילות אוטואימונית עבור אנשים מסוימים. על ידי זה שנצא החוצה מדי יום ונלך יחפים על דשא, אדמה או חול, אנו נספוג EMF טבעיים מהאדמה אשר יאזנו את המקצבים החשמליים שלנו.
יתרונות בריאותיים של קרקוע באדמה - GROUNDING
משפר את מצב הרוח
משפר את איכות השינה
מפחית כאב
מפחית מתח
משפר איחוי וריפוי פצעים
משפר את המערכת החיסונית
מפחית דלקתיות
מפחית ג'ט לג
המושג GROUNDING או EARTHING מתייחס למגע ישיר בין העור בכפות הרגליים עם פני האדמה.
הפחתת חשיפה לרעלים
הפחתת החשיפה שלנו לרעלים היא קריטית לשיפור תפקוד הכבד ולהפחתת דלקת. תנו העדפה לקניית אוכל אורגני ככל שמתאפשר לכם. הפסיקו להשתמש במוצרי יופי וטיפוח הגוף ומוצרי בית, והחליפו אותם בחלופות אורגניות, טבעיות או תוצרת בית.
השתמש במוצרים העשויים מזכוכית, נירוסטה, עץ ובמבוק במקום פלסטיק. תבלו בטבע ותנשמו את האוויר הצח. השתמשו במערכת סינון אוויר פנימית טובה. דאגו לשתות מים נקיים ונטולי רעלים באמצעות מערכת אוסמוזה הפוכה איכותית. מים כאלו הם טובים מאחר והם מונעים על ידי מימן מולקולרי המפחית מתח חמצוני בגוף ומשפר את תפקוד המערכת החיסונית. הוסיפו פרוסת ליים או לימון למים לקבלת טעם נוסף.
תמיכה במסלולי ניקוי רעלים
לא מספיק להכניס דברים טובים לגוף, צריך לוודא שגם הדברים הרעים יוצאים החוצה. שתו הרבה מים כדי לתמוך בניקוי רעלים באמצעות הזעה ושתן. תמכו במסלולי ניקוי הרעלים כדי להגן על גופכם מפני דלקת במוח.
אני ממליץ להשתמש בסאונות רגילות או סאונות אינפרא אדום כדי לקדם את ניקוי הרעלים באמצעות הזעה. נסו לאזן את כמות הרעלים ע"י ההברשת עור יבש כדי לתמוך במסלולי הלימפה של הגוף. תמכו בשני איברי ניקוי רעלים עיקריים - הכליות והכבד, בעזרת צמחי מרפא כמו גדילן מצוי, פטרוזיליה, שן הארי ופחמנים ביו-אקטיביים אשר יכולים לחדור ולהסיר רעלים עמוק בתוך הרקמות והתאים.
מחשבות אחרונות
תת פעילות של בלוטת התריס הוא נושא רציני שמשפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם. הסימפטומים של תת פעילות של בלוטת התריס כוללים עייפות, עלייה במשקל, עצירות, נשירת שיער, עור יבש, ערפל מוחי ודיכאון. כדי להגן על עצמכם מפני בעיות בבלוטת התריס, פעלו לפי ההמלצות במאמר זה. יתכן שתבחינו בשיפור בבריאות המוח, בירידה במשקל, ברמת האנרגיה ובבריאות הכללית.